עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/76

17

Genesi I.

שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ ונראים כאלו נגררים שאין הילוכם ניכר (רש"י רבי שלמה יצחקי) ורמש נבדל מן שרץ כי אינו כולל העוף והדגים (יוחן קליריקוס), כי הרמש צריך שירמוש על הארץ, כי רמש ל' לשון רמישה. אמנם שרש רמש נאמר ג"כ גם כן על כל בעלי ארבע רגלים, כמו בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים ק"ד כ'), וגם על העוף, כמו ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם (בראשית ז' כ"א), והסתכל כי לא אמר ובכל האדם אלא וכל האדם, כי אין האדם נכלל בכל בשר הרומש על הארץ, רק הוא מין נפרד ונבדל מהם, וגם בה"ט בעל הטעמים הבין כן, והפסיק באתנח קודם וכל האדם. והטעם הוא מפני שהבהמה והעוף בהליכתם גופם שטוח ושוכב (אוריזונטאל) על פני הארץ, מה שאין כן באדם, שהולך בקומה זקופה, וגופו נצב (וירטיקאל) על הארץ, וזאת ג"כ גם כן דעת הרמ"בן רבי משה בן נחמן שכתב בעבור שדריכתם באדמה בכל גופם. וחיתו ארץ ב"ח בעלי חיים אוכלים בשר וטורפים נקראו חיות ע"ש על שם חיותם וגבורתם, כטעם כי חיות הנה (שמות א' י"ט), ונקראו חיות הארץ וחיות השדה, ומלת חיתו בו"יו נוספת כמו בנו בעור (במדבר כ"ד ג'), למעינו מים (תהלים קי"ד ח'), ולא נמצא מלת חיתו רק בשיר, וכן בנו ומעינו הם בשיר, ונראה שהיא מליצה ארמית בנו של בעור כמו הנה מטתו שלשלמה, שהם על דרך שמה די אלהא (דניאל ב' כ') ואע"פ אף על פי שאין מים ל' לשון יחיד ולא ארץ ל' לשון זכר, נשארה תוספת הו"יו הזאת במליצת השיר גם במקום שלא היתה ראויה לבא לפי עיקר גזרתה. (כה) ויעש פירוש של ויהי כן. (כו) נעשה נ"ל נראה לי גם זו מליצה ישנה, על דרך ל' לשון ארמית, ואין הכוונה שנמלך באחרים, כגון במלאכים, כי אמר בצלמנו, והאדם איננו בצלם המלאכים; גם איננה מליצה דרך כבוד כלשון המלכים, אלא כן דרך לשון ארמית, כמו ופשרה נאמר קדם מלכא (דניﭏ ב' ל"ו) ודניאל לא היה מדבר בלשון כבוד לעצמו בדברו עם המלך הגדול (כמו שהעיר גם הרא"בע רבי אברהם בן עזרא); ודרך זה מצוי הרבה בתלמוד ירושלמי ובמדרשים, כגון אמר ליה (שמעון בן שטח לינאי) ומה נאמר על המזון שלא אכלנו (ברכות פרק ז'), אף אנא נפתרינה על דעתיהון דרבנן בבית העולמים (שיר השירים רבא פסוק יונתי