עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/72

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה
13
Genesi I.

לפרקים, אלא שרצה להחל בגדול (כמו למטה פסוק כ"א) מפני שהאותות הם עקר המכוון בחצי הפסוק הזה, כי רצה הקב"ה הקדוש ברוך הוא להודיע את ישראל כי גם אותות השמים אינם אלא כמו הימים והשנים כלם מסודרים ברצונו כשאר חקות הטבע, וכמו היום והלילה וזרע וקציר וקור וחום, וכמו שהיום והלילה והקור והחום אין להם אלוה מיוחד, ואינם מודיעים העתיד לבא, כן גם אותות השמים; ומאחר שהאמונה באותות השמים ובלקיות חמה ולבנה ללמוד מהן העתיד היתה מפורסמת אצל האומות, ומשה (ואחריו ירמיה) מרחיק הטעות הזאת, ומודיע שהן דבר טבעי כמו הימים והשנים, הרי זו ראיה גדולה לתורה מן השמים. ואין לתמוה למה לא רצה הקב"ה הקדוש ברוך הוא לגלות לעמו שאר שבושים שהיו מורגלים בהם, כי שאר השבושים לא היו מזיקים בעיקרי האמונה ולא בתקון המדות, מה שאין כן האמונה באותות השמים שהיא מזקת כאמונת הניחושים וחברותיה שאסרה תורה, כי תרפה ידי האדם בעבודתו אשר הוא עמל, ותמלא לבו הבל ותסיר בטחונו מהאל. ולמועדים מועד נאמר על כל דבר החוזר חלילה לזמן קבוע, וכן החגים נקראו מועדים ע"ש על שם קביעותם, וכן עשר ירח למועדים (תהלים ק"ד י"ט) שהוא נראה ומתכסה בזמנים קבועים; וכן כל המאורות הם סבה למועדים ולמסבות זמנים קבועים החוזרים חלילה, ובפרט לימים ושנים, (טו) והיו למאורות וגו', הוסיף שיהיה אורם וזהרם מגיע לארץ, כי היה אפשר שיראה להם אור בשמים ויעשה כל עשים המהנזכרים, מבלי שיאירו בארץ (הרמ"בן רבי משה בן נחמן). (יו) ויעש פירוש של ויהי כן. את שני המאורות הגדולים השמש והירח, כי שניהם מאירים לארץ יותר משאר הכוכבים, ובבחינה זו שעליה נקראו מאורות, הם גדולים מחבריהם; ואע"פי אף על פי שהירח במדת גלמו קטון משאר כוכבים, ואע"פי אף על פי שהירח אין לו אור כלל מעצמו, לא דברה תורה אלא בבחינת בני אדם, והרי אנו מקבלים מן הירח אור הרבה והוא לכן מאור גדול. את המאור הגדול ואת המאור הקטון אע"פי אף על פי שאורם מרובה משאר כוכבים הם שונים זה מזה, שאור אחד מרובה מאור האחר, וזה גדול וזה קטון בבחינת האורה שאנו מקבלים מהם. לממשלת היום, לממשלת הלילה לא שתהיה להם ממשלה בתחתונים, אלא שיהיה היום תחת ממשלת השמש, והלילה תחת ממשלת הירח, שיהיה אור היום מהשמש, ואור הלילה מהירח. וצ"ע צריך עיון. גם צ"ע צריך עיון כי האתנח היה ראוי תחת הלילה (תלמידי יצחק יהודה קלינעבערגער), ועיין למטה פסוק י"ח. (יז) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וגו' קבע אותם וקבע חקותיהם באופן שיהיו מאירין על הארץ. (יח)