עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/71

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה
12
בראשית א

המין והמספר, כי הוא כמו פעל סתמי (impersonale). וכמו בל' לשון צרפת il y aura, il y a וכגון ויהי אנשים (במדבר ט' ו'), כי יהיה נערה בתולה (דברים כ"ב כ"ג). מאורות נכללו בשם זה הכוכבים כלם הנראים לעינינו, כי כלם מאירים לנו אם מעט ואם הרבה. ברקיע השמים ברקיע הנקרא שמים, ברקיע שהוא השמים לגבי דידן. וזה אחד משמושי הסמיכות, כמו נהר פרת, הנהר הנקרא פרת, בתולת בת עמי, בתולה שהיא בת עמי (ירמיה י"ד י"ז), בתולת בת ציון (ישעיהו ל"ז כ"ב) שהיא בת ציון, אנשי התרים (מ"א י' ט"ו), אנשי בני בליעל (שופטים י"ט כ"ב), וכן זרע מרעים (ישעיה א' ד') זרע ברוכי ה', וכן אלהי הצבאות, אלהים שהוא הצבאות (וכן כתב ראב"ע רבי אברהם בן עזרא למטה (פסוק ל"א) יום הששי, יום שהוא ששי, גם כן רקיע השמים, הרקיע שהוא שמים). להבדיל בין היום ובין הלילה מה שבתחלה היה ברצון ה' ובלא אמצעי (כי בשלשת הימים הראשונים היה האור משמש זמן מה אח"כ אחר כך מסתלק והיה החשך ממלא מקומו, וכל זה בפעל אלהי ובמאמרו), עתה יהיה על ידי המאורות: וכל זה להודיע כי השמש וכל צבא השמים אינם אלא משרתיו עושי רצונו. והיו לאותות המאורות יהיו סבה לאותות השמים, כטעם ומאורות השמים אל תחתו (ירמיה י' ב') (ראב"ע רבי אברהם בן עזרא), וטעם אותות סימנים, ואומות העולם קראום כן, מפני שהיו מאמינים שהם סימנים על מה שעתיד לבוא, וכמו שאמר ירמיה כי יחתו הגוים מהמה. והנה ראוי היה שיאמר תחלה והיו לימים ושנים ולמועדים, ולבסוף יזכיר האותות שאינם אלא