388
ר יהושע בפרט
הנה גם לבד זה מה ענין הערמה לכאן, ואיזה ענין של הערמה יש כאן.
כל האיסור הוא רק מדרבנן כלשונו של רש״י בדברי המשנה שם:
״ר׳ יהודה אומר שוקל אדם בשר בנגד הכלי וכו' טבח המוכר בשר במשקל אע"פ שאסור לשקול בליטרא דהיינו מעשה חול מותר הוא לשקול כנגד הכלי וכנגד וכו' דאיכא שינוי ולא הוי מעשה דחול״.
ואין זה אפי׳ מהאיסורים הכוללים התקנות הראשיות בשבת ויום טוב כמוקצה והשבותים.
ועל כן סובר ר׳ יהודה דכנגד הכלי וכנגד הקופיץ כיון דאיכא שינוי מדרך חול מותר.
ור׳ יהושע סובר דגם מנה כנגד מנה גם זה חשיב שינוי מדרך חול.
ודבר כזה יביא החכם ווייס לראי׳ על דברים בדוים אשר יבדה כי הערימו להתיר איסורי תורה.
אבל כי לא הי׳ עינם ולבם כי אם להטעות את הקוראים, ובחשבם כי עלה זה בידם הרי נתמלא חפצם.
וממש כן הוא גם בהדברים בד׳ ל"ז שגם שם לא ידובר לא באיסור תורה ולא אפי׳ באיסור גמור של תקנה דרבנן, כי אם רק בטורח שלא לצורך ביום טוב.
ועל המשנה ״אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד" בא שם בנמ׳:
״ורמינהו משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת, אמר רב יוסף לא קשי׳ הא ר׳ אליעזר הא ר׳ יהושע דתניא אותו ואת בנו שנפלו לבור ר׳ אליעזר אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ושוחטו והשני עושה לו פרנסה במקומו וכו' ר׳ יהושע אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים ומעלה השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט״.
וכל מה שיש בזה הוא להשמר מטירחה יתירה ביום טוב.
עד שדעת המגן אברהם באורח חיים סי' תצ״ח ס"ק כ׳ שאם נפלו בהמות שאינם אותו ואת בנו מותר להעלות את כולן אף על פי שאינו שוחט אפי׳ אחת מהם ודי במה שהן ראויות לשחיטה.
ורק באותו ואת בנו בהכרח יהי׳ באחד מהם טורח שלא לצורך, שהרי שניהם אינם אפי׳ ראוים.
ולעומת זה יש בזה צער בעלי חיים שהיא איסור תורה.
ובמס׳ שבת ד׳ קכ״ח "אמר רב יהודה אמר רב בהמה שנפלה לאמת המים מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ואם עלתה עלתה וכו׳ מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה והא קא מבטל כלי מהיכנו סבר מבטל כלי מהיכנו דרבנן צער בעלי חיים דאורייתא ואתי דאורייתא ודחי דרבנן״.
והן גם דברי ר' יהושע לפנינו והדברים פשוטים.
ולשונו של הרמב״ם בהלכות יום טוב פרק ב׳ הלכה ד׳ ״אותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו וכו׳ ושוחט איזה מהן שירצה משום צער בעלי חיים התירו להערים״.
והיינו שעל ידי אערומי זה אין זה זלזול בכבוד יום טוב, וטוב לעשות כן שיש נגד זה צער בעלי חיים שהוא איסור וחיוב דאורייתא.
