עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/394

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫ר אליעזר בפרט‬

קצג


ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין אמר לו עקיבא זו מנין לך אמר לו מקרא אני דורש בן שתים עשרה שנה מנשה וכו׳ אלא מכל טורח שטרח בו לא העלהו למוטב אלא יסורין וכו׳ וידע מנשה כי ד׳ הוא האלקים הא למדת שחביבין יסורין״.

וכבר נתבאר לנו בפרק כ״ד שהי׳ זה בראשית ימי יבנה טרם נבדל ר׳ אליעזר מחביריו, ובחליו אשר חלה לשעה וסבל יסורין.

ודברי רש״י ז״ל שם ״חביבין יסורין שמכפרין עליך״.

וכמה נשתומם למראה עינינו על הדברים האלה, וכמה דכדוכה של נפש נדרש לדברים כאלה.

חביריו ראשי הדור ירוממוהו מעל לשמים והוא לא ישים לב שומע ושותק.

והנה בא תלמידו, ומעורר אותו כי יסורין באין על חטא ומעוררים לתשובה ומכפרין, ומביא לו דבר מנשה מלך יהודה אשר הרע לעשות מכל אשר לפניו, וימלא את ארץ יהודה בדם נקי ובגלולי עבודה זרה.

ור׳ אליעזר לא לבד שלא הקפיד על זה, כי אם שברוממות נמשו הגדולה ודבקותו בד׳ ותורתו, והשתפכות נפשו עד דכדוכה עזב את כל תהלות חביריו, ואך שמע דברי ר׳ עקיבא ירדו עד עמקי נפשו ויאמר ״סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין".

וזה הוא באמת דברים המראים לנו את כל ענינו של ר׳ אליעזר, ומגלים לנו כל תעלומה בנוגע לדרכו.

ונראה גם הליכות דרכו עם חביריו ועם נשיא הדור רבן גמליאל, מה שלא עשו חביריו, ובא במס׳ קדושין ד' ל״ב:

״מעשה בר׳ אליעזר ור' יהושע ור׳ צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל והי׳ רבן גמליאל עומד משקה עליהם נתן הכוס לר׳ אליעזר ולא נטלו, נתנו לר׳ יהושע וקבלו אמר לו ר׳ אליעזר מה זה יהושע אנו יושבין ורבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו אמר לו מצינו גדול ממנו ששימש וכו'".


ובירושלמי מועד קטן פ"ג ה"א(סג) ״חד זמן הוה (ר׳ אליעזר) עבר בשוקא וחמת הדא איתא סחותא דבייתא וטלקת ונפלת גו רישיה אמר דומה שהיום חביריי מקרבין אותי דכתיב מאשפות ירים אביון״.

ובידענו כי חביריו הם עצמם אמרו עליו ״טוב אתה לישראל מגלגל חמה, וטוב אתה לעולם מאב ואם״,

ובידענו כי נתרחק מחביריו ההם רק מענין אשר לא יצא מכותלי בית המדרש,

כמה נוכל להביט ולראות במעמקי נפשו הגדולה מתוך משכיות הדברים המעטים האלה.

וכבר הערנו כזאת מאשר נראה בהמעשה הזאת עצמה, אשר המעשה עצמה היתה קטנה בערכה עד כי ר׳ אליעזר לא ידע לפני זה ולא הרגיש חפצם, וכאשר בא אליו ר' עקיבא וישב בריחוק מקום שאלו ״עקיבא מה יום מיומים״.



הערה (סג): ‬הדברים בירושלמי שם לפני זה נשתבשו ונהפך סדרם כמו שהוא בירושלמי לפנינו במקומות הרבה, והעיקר מסדרי הדברים בזה הוא כמו שהוא בבבלי בבא מציעא נ״ט שם‪.‬‬