286
המעשים בהמתיכתא ובמדינה
שם נראה שכל דבריהם היו על דברים אשר עדין לא הוכרעו בימי רבן גמליאל.
וכל דבריהם עתה הי' להכריע כרבן גמליאל וחביריו.
דהיינו כחבירי ר׳ אליעזר אשר נחלקו עליו לפני זה, ואשר מתוך כל הדברים ההם שנשארו בלתי מוכרעים בימי בטול הוועד הכללי בא כל המאורע עם ר׳ אליעזר.
והנה העדיות ״בו ביום״ יותחלו שם מפרק ו׳ ולהלן, ורוב העדיות שם הנם בנוגע למחלקאות של ר׳ אליעזר, וענינם ולשונם גם מפורש כן.
ובא בפרק ז׳ משנה א׳:
"העיד ר' יהושע ור׳ צדוק על פדיון פטר חמור שמת שאין בו לכהן כלום.
שר׳ אליעזר אומר חייבין באחריותן כחמש סלעים של בן וחכמים אומרים אין חייבין באחריותן אלא כפדיון של מעשר שני".
ובמשנה במס׳ תמורה פרק ג' משנה א':
"ר׳ אליעזר אומר ולד שלמים לא יקרב שלמים וחכמים אומרים יקרב וכו'״.
ועל זה בא במשנה עדיות פרק ז׳ משנה ו':
״העיד ר׳ יהושע ור׳ פפייס על ולד שלמים שיקרב שלמים שר׳ אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב שלמים וכו׳ אמר ר׳ פפייס אני מעיד (גם נוסף על עדותו שקבל גם מה שראה הלכה למעשה) שהיתה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסה ואכלנו ולדה שלמים בחג״.
והדבר ידוע כי ר׳ אליעזר לא הי' שם עמהם בוועד של בו ביום שכבר נסתלק משם לפני כל המעשים האלה, ובא במס׳ ידים פ"ד משנה ג׳:
״בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית וכו׳ נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרין וכו׳ וכשבא ר׳ יוסי בן דורמסקית אצל ר׳ אליעזר בלוד אמר לו מה חידוש הי׳ לכם בבית המדרש היום אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב וכו׳ בכה ר׳ אליעזר ואמר סוד ד׳ ליריאיו וכו׳ צא ואמור להם אל תחושו למנינכם וכו'״.
וכבר כתב שם גם הרמב"ם ״וכבר יצא ר׳ אליעזר מבית המדרש בעבור המחלוקת שנפל בינו ובין החכמים כמו שזכרנו בה׳ טבלים".
ועל כן הננו רואים כי בכל המון המעשים הגדולים עם ר׳ יהושע לא הוזכר שם ר׳ אליעזר לפי שהוא כבר לא הי׳ עמהם.
וגם בהמעשה הראשונה מקביעות החדש אף שמפורש שם שהתישב עם ר׳ דוסא בן הרכינס ועם ר' עקיבא אין זכר מר׳ אליעזר ראש כל הדור ההוא וחבירו של ר׳ יהושע מימי ילדותם אשר התהלכו יחד כל ימיהם וישבו יחד בבית המדרש, והעמידו תלמידים יחד.
וכל זה לפי שכבר נסתלק ר' אליעזר מבית הוועד ומאת חביריו בכלל לפני כל המעשים עם ר׳ יהושע אשר אך על ידי זה בא הדבר כמו שהערנו ויבואר לפנינו.
ועל כן הנה הדברים מבוארים כי עדותם זו נגד מה שנחלק ר׳ אליעזר היינו מה שנחלק בעודנו בבית הוועד עמהם.
רק שאז לא הי׳ שם אסיפת כל זקני הוועד כולם כמו שנתבאר, כי על כן הנה עתה בהאספם יחד הוצעו הדברים שנית.
והן דברי המשנה ״העיד ר' יהושע ור׳ צדוק על פדיון וכו׳ שר׳ אליעזר אומר חייבין וכו', וכן העיד ר׳ יהושע ור׳ פפייס וכו׳ שר׳ אליעזר אומר וכו'".
