ברורי השמעתות
קלו
ועל זה השיב להם ר׳ אליעזר במקום הזה מיד ״לא שמעתי״ כי גם הוא לא
קבל מרבותיו טעם הדבר.
והר"ב בצדק כתב שם ״אמר להם לא שמעתי כלומר קבלתי מרבותי דטעון הסגר ולא פירשו לי הטעם למה״.
וכן כתב שם גם בפרק ט׳ משנה ג׳ ״אמר להם לא שמעתי כלומר גם זה יסגיר אבל לא שמעתי בו טעם״.
וכמה תמוהים בזה רברי התוס' יום טוב שכתב שם בפרק ט׳ משנה ג׳ בשם מהר"ם ז"ל ״לא שמעתי ולא אמר לא ידעתי כדכתב מהר"ם וז"ל דר׳ אליעזר לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו כדאיתא בסוכה ד׳ כ"ח״.
ודבריהם תמוהים דמה ענין זה לכאן, הדין אשר קבל גם הוא מרבותיו בסגנונו הרי השיב להם ״אמר להם יסגיר״.
והטעם אשר זה לא קבל הרי מפורש במשנה כי באמת נסה להשיב להם מדעתו ומסברתו, וכאשר שאלו לו ״למה לגדל שער לבן אינה ראוי' ולפשיון אינה פושה ולמחיה אינה מטמאה", השיב ״אמר להם שמא תכנוס ותפשה".
ורק באשר דחו דבריו ״אמרו לו והלא מקומה כגריס״ רק אז השיב להם ״אמר להם לא שמעתי" דהיינו כמו שנתבאר וכלשונו של הר"ב ״כלומר גם בזה יסגיר אבל לא שמעתי בו טעם". ואמנם כי בעיקר הדבר תמוהים שם גם דברי הר"ב וגם דברי התוס׳ יום טוב, שהתוס׳ יום טוב כתב שם:
״אמרו לו והלא מקומו כגריס לשון הר"ב למה יסגיר וכו׳ גם הרמב"ם מפרש כן ויש לדקדק היאך שאלו למה יסגיר ועדין לא אמר להם כלום שיסגיר, וכן קשה דעל אמר להם לא שמעתי מפרש הר"ב כלומר גם זה יסגיר וכו׳ והרי כבר ידעו השואלים שיסגיר אבל לשונו זה דלקמן הוא מפי' הר"ש והוא לא פי׳ כן בוהלא מקומה כגריס למה יסגיר כלשון הר"ב ולפיכך יש לפרש לדבריו שהשאלה היתה אם יסגיר אם לאו וכן פירשו הר"ש והר"ב בפי"א משנה ז'".
ואך לחנם הי׳ לו להרב תוסיו"ט ז"ל קושי׳ על קושי׳ מתוך לשונם של הר"ש והר"ב וכל הדברים פשוטים לגמרי.
וכבר נתבאר כי שאילתם לא היתה כלל איך הדין שזה ידעו וקבלו גם הם, כל שאילתם הי׳ רק לדעת ולברר טעם הדבר.
ועל כן אין מקום לכל עיקר קושית התוס׳ יום טוב ״היאך שאלו למה יסגיר ועדין לא אמר להם כלום בזה שיסגיר״.
כי לא הי׳ צריך להם לחכות על תשובת ר׳ אליעזר בעצם הדין, וכמוהו קבלו גם הם שיסגיר וידעו זה היטב.
ועל כן כאשר השיב להם ״שמא תכנוס ותפשה״ השיבו לו בפשיטות, והלא הדין כן גם כשהוא רק כגריס בלבד ששם אי אפשר לאמר שמא ״תכנוס ותפשה״ שאם תכנוס אין כאן נגע.
ועל זה השיב להם ״לא שמעתי" היינו שגם הוא לא שמע ברור הדברים וטעמו.
והרב תוס׳ יום טוב ז"ל יסיים דבריו כי טוב לפרש הדברים כאן כפירושם של הר״ב והר"ש בפי"א ויאמר:
