יסוד המשנה׳ ודברי התנאים עליה
קכז
וממש כשאלת המכילתא לפני דברי התנאים "כיצד עומדין על הדבר״
כן בא גם במשנה לפני דבריהם "עד כמה תעבור הדליקה״ כשאין שם לא גדר
ולא נהר.
ור׳ שמעון לא לבד שאינו חולק על דברי יסוד המשנה, כי אם שגם אינו חולק על דברי ראשוני התנאים אשר באו דבריהם לפרשה.
וענין דבריו הנם רק זאת שכל זה לא דברו אלא במדליק אש מצויה, אבל אם הדליק דליקה גדולה גבוהה יותר מהרגיל וההוה, חייב גם אם יש שם גדר ונהר ודרך, וגם אם הוא באמצע בית כור, ואפי׳ יש שם המשים אמה והן דברי הגמ׳ שם:
"ולית ליה לר׳ שמעון שיעורא בדליקה והתנן (במס׳ בבא בתרא ד׳ כ׳ פ״ב מ״ב) לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גבו גבוה ארבע אמות הי׳ מעמידו וכו׳ ואם הזיק משלם מה שהזיק ר׳ שמעון אומר לא נאמרו שיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הכל לפי גובה הדליקה אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר׳ שמעון וכן אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר׳ שמעון."
והדברים פשוטים וברורים דלא פסקו הלכה כר׳ שמעון נגד כל התנאים הראשונים כולם, כי אם שגם ר׳ שמעון רק מפרש הוא ואינו חולק כלל על התנאים הראשונים,
וכמו בבבא בתרא שם שהדברים מפורשים שדברי ר׳ שמעון ורבנן ילכו על דברי יסוד המשנה (עי׳ דברינו בכרך שלישי עמוד 257) אף כן הם דבריו בב"ק.
והתוס' יום טוב בבבא בתרא שם השיג על הרא"ש מדברי ר' שמעון בב"ק וכתב:
״ז״ל הרי״ף וליתא לדר' שמעון דהא אוקמוה בשיטה בפרק הבית והעליה וכתב עליו הרא"ש שלא הוצרך לראי׳ זו דהא הלכתא כרבים ואני אומר כי הרי״ף הוצרך לראי׳ זו ובלעדה לא ירים איש את ידו לעשות דלא כר׳ שמעון משום דפ״ו דב״ק מ״ד ר׳ שמעון אומר הכל לפי גובה הדליקה ושיעורה ואם הלכה יותר משיעורה פטור פסקינן בהדי׳ בגמ׳ כוותיה והשתא אי לאו דאוקמא בשיטה ודאי, דהכא נמי יש לפסוק כוותיה דהא היינו ההיא דב״ק דכשעברה יותר משיעורין הללו שהוא פטור״ אלה דבריו.
ואשתומא קאמר והשיג על דברי הרא"ש בחנם.
ודברי התוס׳ יום טוב באו כאלו דברי ר׳ שמעון בב"ק שם באו לאמר שאם הלכה יותר משיעורה פטור כדבריו בבא בתרא, אבל מזה אין רמז בדברי ר׳ שמעון שם.
ודבריו הנם להיפך שכלפי מה שכל התנאים הראשונים נתנו שיעורים, יאמר ר׳ שמעון שאם עשה דליקה גבוהה ביותר חייב אף שיש שם השיעורין האלה.
והוא ההיפך ממה שיאמר ר׳ שמעון על יסוד המשנה בבבא בתרא לא נאמרו השיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם."
וזה הוא באמת קושית הגמ' דמקשינן דדברי ר׳ שמעון בב״ק כרבנן בב״ב ומתרצינן דאין כאן סתירה.
