252
יסוד המשנה ודבר־ התנאים עליה
ובאו כל דברי התנאים אשר במשנתנו ודבר כולם אחת לפרש "כיצד עומדין
על הדבר״
ואמנם כי צדקו דברי הרמב״ם והרא״ש דגם הרישא איירי במדליק בתוך שלו.
רק שהתוס׳ יום טוב במח״כ ערבב שני הדברים יחד דברי התוס׳ דהוה סתם ואחר כך מחלוקת עם דברי הרא״ש והרמב״ם.
וכבודו במקומו אבל אין הדבר כן, זה ודאי דגם הרישא מיירי במדליק בתוך שלו כדברי הרמב״ם והרא״ש שהרי מפורש במכילתא שדברי התנאים אינם ענין לעצמם כי אם שבאו לפרש הרישא.
ואחרי שזה מפורש במשנתנו שדברי התנאים הנם במדליק בתוך שלו כמו שמפורש בריש דבריהם "המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה ר׳ אלעזר בן עזריה אומר וכו' ר׳ אליעזר אומר וכו'",
וכיון דדבריהם אינם כי אם לפרש הרישא, הדבר מבואר דגם הרישא (דברי יסוד המשנה) במדליק בתוך שלו.
אבל כל הדוחק שדחק לרבותינו התוס׳ והרשב״א לאמר שיש כאן סתם ואחר כך מחלוקת הנם רק דברי הגמ׳ "דרך הרבים מאן תנא אמר רבא ר׳ אליעזר היא דתנן ר׳ אליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים.״
אבל זה ענין אחר לגמרי.
כבר נתבאר לנו במקומות הרבה כי ביסוד המשנה הי׳ נאמר עצם דכלל, והפרטים שנחשבו זה הי׳ כבר פירוש הדבר, ויש תנאי המתיבתות שעל פי שיטת תנא פלוני הוסיפו גם זה אף שבמחלוקת שנויה(יט).
ובגמ׳ נתבאר כל פעם שזה וזה הוא רק אליבא דחד תנא.
וכן הוא גם במקום הזה, והן דברי הגמ' "דרך הרבים מאן תנא אמר רבא ר׳ אליעזר היא וכו'״.
והיינו דאלה אשר נקטו גם "דרך הרבים" בין פרטי המשנה הנם אלה אשר שנו משנתנו בשיטת ר׳ אליעזר,
אבל שאר תנאי המתיבתא לא גרסו במשנתנו "דרך הרבים" כי אם "עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות(כ) או נהר פטור.״
ולהשלמת הדברים ולהבין יותר ענין דברי המכילתא והמשנה נבאר הדבר יותר.
כי הנה דברים כמו שהם קשה להבין דברי המכילתא והשאלה "כיצד עומדין על הדבר" כי איזה דבר חסר הביאור בזה, והרי נהר והגדר שהוא גבוה ארבע אמות וגם דרך הרבים כל זה דברים בולטים וניכרים, ומה ענין לאמר על זה ״כיצד עומדים על הדבר״.
אבל באמת כי הפרטים האמורים במשנה הוא רק מה שדברו חכמים בהווה ונקטו דוגמאות של פרטים ועיקר הדבר מה שהננו למדים מיסוד המשנה הוא שכל שאין דרך האש לעבור פמור.
ועל זה יאמרו במכילתא "כיצד עומדין על הדבר" במקים שאין גדר גבוה כל כך, ואין נהר מפסיק, וזה באו כל התנאים האלה לפרש.
הערה (יט): עי' כרך שלישי עמוד 244 הערה מ"ד.
הערה (כ): במכילתא בא י׳ טפחים והוא ט"ס וצריך להיות כמו במשנה "ארבע אמות".
