שמואל הקטן
קא
והאם יכול להיות ספק שהדברים האלה כוללים הצרות בימי מלחמת ביתר
לפניה ולאחריה.
אבל בשום אופן לא יכללו את חרבן ירושלים, חרבן המקדש ואבדן כל עמידת העם ברשות עצמו.
ורש"י ז"ל עצמו הדגיש כי "וחברוהי לקטלא" ילכו בהכרח על ר' עקיבא וחביריו, כי זה ודאי אשר אחר החרבן לא נהרגו חכמי התורה ביחוד,
ותהי להיפך כי אספסינוס מלא אז בקשת רבן יוחנן בן זכאי "תן לי יבנה וחכמיה" והמה באו ליבנה ויתישבו שם ישוב קבוע ויסדרו שם בית הוועד הגדול.
וכן הדבר כדברי רבינו כי "וחברוהי לקטלא״ ילכו על ר׳ עקיבא וחביריו, כמו שהם באמת כל ענין דבריו את אשר יכול לכלול רק ימי ביתר ודבר אין להם עם ימי החרבן.
ועל כן הכונה בשמעון וישמעאל גם כן על לפני ימי ביתר כמו שכבר נתבאר בפרק מ"ו ויבואר עוד לפנינו במקומו בימי ביתר.
ומבואר בעצמו מתוך דבריו כי חי אחר החרבן, עד תוך ימי ראשית הצרות בימי הקיסר איש הדמים דאמיטיאן אחי טיטוס, ואז כבר ראה בעין קדשו את הצרות העתידות לבוא.
והן באמת הדברים המפורשים בברייתא ברכות ד׳ כ"ה:
"ת״ר שמעון הפקולי הסדיר שמנה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להן רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים שלש שעות ולא העלוהו."
ובהיות שמואל הקטן אז כבר בסוף ימיו לא הי׳ בא לבית הוועד כי אם אהת בשנה והן דברי הברייתא "לשנה אחרת שכחה".
והיינו כי בעלותו לשנה האחרת ליבנה שכחה והשקיף בה וכו'.
ועל פי כל הדברים האלה נבין גם את הדברים במסכת שמחות פ״ח, אשר בא שם:
"וכשמת שמואל הקטן תלו מפתחו וכו׳ והיו רבן גמליאל הזקן ור׳ אלעזר בן עזריה מספידין עליו" וכו'.
והסדר הדורות בערך שמואל הקטן תמה על זה וכתב:
"וצ״ע דהא ר״ג הזקן מת ח"י שנים קודם החרבן ור' אלעזר בן עזריה לא הי׳ יותר מי"ד שנה כשחרב בית המקדש, ואיך יהי׳ שראב״ע הספידו עם ר"ג הזקן, ואולי ט״ס הוא וצריך לפרש הראשי תיבות ר"א בן ערך."
והגר"א ז״ל בהגהותיו למס׳ שמחות שם מחק תיבת "בן עזריה".
אבל מה יושיענו זה, והלא גם ר׳ אליעזר סתם לא נמצא בשום מקום עם רבן גמליאל הזקן ולא הגיע זמנו בעניני הרבים בימי רבן גמליאל הזקן ועמו.
וכבר נתבאר לנו כי שמואל הקטן חי אחר החרבן בימי רבן גמליאל דיבנה, ולא הספידו רבן גמליאל הזקן כי שמואל הקטן חי ימים רבים אחריו.
והדבר להיפך, זה ודאי כי רבן גמליאל "הזקן״ ט"ס וצריך להיות רבן גמליאל סתם אשר בימיו נפטר שמואל הקטן.
