202
שמואל הקטן
והסופרים במס׳ שמחות שם טעו וכתבו רבן גמליאל הזקן מפני שלפני זה
בא שם סיפור בין שמואל הקטן ורבן גמליאל הזקן:
"וכשנכנס רבן גמליאל הזקן מצא שמנה וכו׳ עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר רבי הלכה נכנסתי לשאול" וכו',
וזה באמת הי׳ בין רבן גמליאל הזקן בשעתו ובין שמואל הקטן(צה),
ועל כן טעו לכתוב במיתתו גם כן רבן גמליאל "הזקן", אבל הוא רבן גמליאל סתם, רבן גמליאל דיבנה.
והדברים פתוחים לפנינו כי הספידו אותו שני נשיאי ישראל בימים ההם רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה.
והן דברי מס׳ שמחות "והיו רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה מספידין עליו".
ומזה הננו יודעים כי האריך ימים עד ערך ט"ו ט"ז שנה אחר החרבן, עד הימים אשר הי' ר׳ אליעזר בגדולתו, ונשא הוד הנשיאות יחד עם רבן גמליאל.
וכמה יתאימו הדברים כי לפנינו יבואר אשר אז הותחלו הרדיפות הכוללות של דאמיטיאן ומאז ואילך כבר נשבתה מנוחתם.
והן דבריו אשר אמר במותו והתחיל דבריו "שמעון וישמעאל לחרבא לפי שבאמת כן הדבר אשר הם נהרגו עוד לפני מצור ביתר, ויתר הריגת חכמי הדור הי׳ כבר זמן רב אחר זה, היינו אחדי לכידת ביתר, בימי השמד.
עוד יש לנו הרבה זקני הדור אז אשר ידענו אותם ויבואר ענין בל אחד מהם בתוך המשך הדברים לפנינו.
הערה (צה): ובבבלי סנהדרין הובא בברייתא מעשה זו ובא שם ״רבן גמליאל" סתם.
אבל כבר נתבאר לנו בפרק הקודם בי לא דקדקו לסימן זה אפילו אצל רבן גמליאל הזקן ורבן גמליאל דיבגה, ובאו מקומות אשר אין שם כזאת.
