192
זקני בני בתירא
וכן בא במס׳ ביצה דף כ״ט בברייתא ״תנו רבנן אין שונין קמל! ביום טוב
משום ר׳ פפייס ור* יהודה בן בתירא אמרו שונין׳־.
וכידוע הי׳ ר׳ פפייס גם הוא מזקני הדור אחר החרבן, ובוועד בו ביום בא עדותו גם הוא כי רוב הזקנים ההם חיו עוד גם אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי אשר הי' באמת היותר זקן שבהם.
והמשפחה הגדולה הזאת פרשה כנפיה גם בבבל, ובעיר נציבין יסד ר׳ יהודה בן בתירא ישיבה גדולה ויהי מראשי הדור בימי ר׳ עקיבא.
והוא ר׳ יהודה בן בתירא אחר אשר דבר לא הי׳ לו עם ר׳ יהודה בן בתירא אשר ישב בבית הוועד ביבנה,
כי ככל דרכי המשפחות הגדולות בישראל נשאו גם הם השמות ההם עצמם בימי דורות שונות כמו במשפחת הנשיאים שם ״ר׳ שמעון״ ושם ״רבן גמליאל" ומימי רבי ואילך גם שם "ר׳ יהודה".
וביבנה עצמה הי׳ בזמן ההוא גם עוד ר׳ יהודה בן בתירא, אבל צעיר הרבה מהראשון אשר העיד יחד עם ר׳ יהושע.
והוא ישב בבית הוועד לפני ר׳ אליעזר אשר גם זה בהכרח לפני ימי וועד של בו ביום אשר אז כבר נבדל ר׳ אליעזר מחכמי הדור.
ובא במשנה נגעים פרק ט׳ משנה ג׳ ״שאלו את ר׳ אליעזר מי שעלתה וכו׳ אמר להן לא שמעתי אמר לו ר׳ יהודה בן בתירא אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן אמר לו שמא יולד לו וכו׳ אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים".
וכן הוא עוד שם בנגעים פרק י״א משנה ז׳ ״קייטא שיש בה פספסים צבועים וכו׳ שאלו את ר׳ אליעזר וכו׳ אמר לו ר׳ יהודה בן בתירא אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן אמר לו שמא וכו׳ אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים".
ודבר שאין צריך לאמר הוא שאין זה מזקני בני בתירא אשר פנה אליהם רבן יוחנן בן זכאי לשמוע דעתם ולבלי לעשות בלי הסכמתם.
כי הם היו משיבים על השאלה מעצמם לגלות דעתם ולא היו מבקשים על זה רשות מיוחד מר׳ אליעזר,
בהיותם מראשי הדור בימי רבן יוחנן בן זכאי עד כי גם הוא לא רצה לעשות בלי הסכמתם ופנה אליהם ביחוד.
וכבר הרגישו בעיקר הדבר רבותינו בעלי התוס׳ כי היו שנים וכתבו במס' מנחות דף ס״ה:
"ר׳ יהודה בן בתירא אומר אינו צריך, בברייתא דלעיל דורש ר' יהודה בן בתירא בענין אחר ובספר שכתב רבינו גרשום מאור עיני הגולה מחק מהא בתרא בן בתירא וגריס ר׳ יהודה סתם ושמא שנים היו דאחד הי׳ בזמן הבית כדמוכח בריש פסחים דף ג׳ ועוד הי׳ אחד דאמרינן בירושלמי (סנהדרין פרק ד' מיתות) דר׳ אליעזר ור׳ יהושע ביטלו מכשפות מאביו של ר׳ יהודה בן בתירא שלא הי׳ יכול להוליד" (וזכה למיקמה לר׳ יהודה בן בתירא, כן הם שם סוף דברי הירושלמי).
וכבודם הגדול במקומו אבל דבריהם תמוהים זה ודאי שהיו שנים, אבל אין שניהם ענין עם מה שהביאו רבותינו.
