זקני בני בתירא
כי את אשר הביאו מפסחים דף ג׳ הדבר מפורש שם שידובר מר׳ יהודה
בן בתירא בנציבין, ובא שם בסוף "שלחו ליה לר׳ יהודה בן בתירא שלם עלך
ר׳ יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים״.
ור׳ יהודה בן בתירא שהביאו מהירושלמי הוא מאוחר מאד כי דברי הירושלמי (פ״ז שם הי״ג) יותחלו:
"דלמא ר׳ ליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל סלקון לרומי עלון לחד אתר" וכו׳.
ור׳ יהודה בן בתירא אשר נולד אחר המעשה הזאת אי אפשר שכבר ישב לפני ר׳ אליעזר בעודו בבית הוועד אשר הי׳ רק עד כשלש עשרה שנה אחר החרבן, וימי הליכתס יחד לרומא הי' בערך כעשר שנים אחר החרבן, ככל אשר יבואר כל זה לפנינו במקומו.
אבל כן הדבר שהיו שנים כמו שנתבאר והראשון הי׳ מזקני בני בתירא אשר אליהם פנה רבן יוחנן בן זכאי, ואשר העיד יחד עם ר׳ יהושע בו ביום ובא ר׳ יהושע קודם מפני שהוא הי' שם האכ בית דין.
ובכל האופנים הי׳ חבירו של ר׳ יהושע והעיד עמו יחד.
והשני ישב לפני ר׳ אליעזר ודן לפניו כתלמיד לפני רבו.
וראוי לנו להעיר בזה על דברי הגמ׳ במס׳ תענית ד׳ ג׳ אשר בברייתא שם לפני זה באו תחלה דברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע, ואחר זה "ר׳ יהודה בן בתירה אומר בשני בחג הוא מזכיר ר׳ עקיבא אומר וכו׳ ר׳ יהודה משום ר׳ יהושע אומר" וכו׳ ועל זה בא אחר זה בגמ׳:
"ר׳ יהודה אומר משום ר׳ יהושע (כמו אמר מר, רש״י) הי ר׳ יהושע אילימא ר׳ יהושע דמתניתן הא אמר ביום טוב האחרון וכו׳ אלא ר׳ יהושע דברייתא הא אמר משעת הנחתו ותו הא דתניא ר׳ יהודה אומר משום בן בתירא וכו׳ הי בן בתירא אילימא ר׳ יהודה בן בתירא הא אמר בשני בחג הוא מזכיר אמר ר׳ נחמן בר יצחק תהא כר׳ יהושע בן בתירא זימנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי לי׳ בשמיה דאבא (כלומר שם משפחתו) הא מקמי דליסמכוהו והא לבתר דליסמכוהו."
והדבר פשוט שעל כן באה מסקנת הגמ' כן ולא אמרו הא ר׳ יהודה בן בתירא הראשון והא ר׳ יהודה בן בתירא השני,
לפי שדברי ר׳ יהודה בברייתא הראשונה מפורשים "ר׳ יהודה אומר משום ר׳ יהושע״,
ואחרי שזה ודאי שאין זה ר׳ יהושע חבירו של ר׳ אליעזר, ומפורש בברייתא השניה שאמר זה משום בן בתירא,
הנה הדבר מבואר שאמר זה משום ר׳ יהושע בן בתירא, ובא בברייתא הראשונה ר׳ יהושע לבד ובברייתא השניה "בן בתירא" לבד.
והוא גם דברי רש"י שם "אמר רב נחמן בר יצחק תהא תרוייהו הא דבעית הי ר׳ יהושע והא דבעית הי בן בתירא ר׳ יהושע בן בתירא היא" וכו׳ והדברים מבוארים.
וענין דברי הגמ׳ "זימנין דקרי ליה בשמיה וזימנין דקרי ליה בשמיה דאבא הא מקמי דליסמכוהו הא לבתר דליסמכוהו" אינו שר׳ יהודה הוא שאמר זה גם בזמן אשר עדיין לא נסמך ר׳ יהושע בן בתירא, שהרי כבר נתבאר שהעיד יחד עם
