זקני בני בתירא
צו
ובפעם הזה בימי יבנה אף שגם בזמן ההוא בא עליהם סתם "בני בתירא" בכל זה נוכל גם להציל שמות אחדים מהם.
אלה מהם אשר האריכו ימים אחר מות רבן יוחנן בן זכאי עד כחמש עשרה שנה אחר החרבן עד תוך ימי הוועד הגדול של "בו ביום" ואז היו גם הם בין המעידים להכרעת ההלכה, ועל כן באו שם שמותיהם ביחוד כל אחד לעצמו במה שמעיד.
ובא שם פרק ח׳ משנה א׳ "העיד ר' יהושע בן בתירא על דם נבילות שהוא טהור".
ובמס׳ מנחות דף ק"ג בא זה עצמו יותר מפורש "העיד ר׳ יהושע ור׳ יהושע בן בתירא על דם נבילות שהוא טהור אמר ר׳ יהושע בן בתירא מעשה והיו נוחרין ערודיאות לאריות באסטריא של מלך והיו עולי רגלים שוקעין עד רכובותיהן בדם ולא אמרו להם דבר".
ומאד יכול להיות כי באסטריא של מלך הכונה לאגריפא הראשון, כי אגריפא השני הי׳ לו דברים כאלה בעיר ממשלתו.
ובמשנה עדיות לפנינו נשמט ר׳ יהושע, ובא רק ר׳ יהושע בן בתירא לבדו, לפי שהי׳ להם לכתוב שני פעמים ר׳ יהושע "ר׳ יהושע ור׳ יהושע בן בתירא" והשמיטו בטעות ר׳ יהושע הראשון.
ועדות כזו מהנעשה בירושלים בא מר' יהושע בן בתירא גם ביבמות פרק ח' משנה ד':
"אמר ר׳ יהושע שמעתי שהסריס חולץ וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳ ר׳ אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה וכו׳ העיד ר׳ יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו" וכו'.
ובמס׳ עדיות שם משנה ג׳ "העיד ר׳ יהושע ור׳ יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה״.
ואף שנראין הדברים כי גם ר׳ יהודה בן בתירא וגם ר׳ יהושע בן בתירא היו זקנים מר׳ יהושע, אבל בהיות ר׳ יהושע האב בית דין שם אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי הוזכר הוא ראשון.
ובמס׳ [[משנה מקואות ד ה|מקואות פרק ד' משנה ה׳:
"השוקת שבסלע וכו׳ ניקבה וכו׳ וכמה יהא בנקב כשפופרת הנוד אמר ר׳ יהודה בן בתירא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה וכו׳ ושלחו בית שמאי ופתחוה שב"ש אומרים עד שיפתח רובה."
והוא מספר מה שהי׳ בירושלים בימיו.
ושם במס׳ עדיות פ"א מ"א בא "העיד ר׳ שמעון בן בתירא על אפר חטאת שנגע טמא במקצתו שטימא את כלו, הוסיף ר׳ עקיבא על הסלת ועל הקטרת".
ואחרי אשר לפנינו יבואר כי דבר עדות בוועד של בו ביום היו רק ערך מן שלש עשרה עד חמש עשרה שנה אחר החרבן דהיינו רק ערך שמנה או עשר שנה אחרי מות רבן יוחנן בן זכאי,
הדעת מכרעת כי אלה הם בני בתירא אשר אליהם פנה רבן יוחנן בן זכאי בהיותם ביבנה והם ר׳ יהושע ור׳ יהודה ור׳ שמעון בני בתירא.
