ר' חנינא סגן הכהנים
פט
ובהיותם אז ביבנה ובהקימם את כל זכרוני המקדש כתבו לדור אחרון את
אשר עשו שני הבתים הגדולים האלה בימי הבית על פי קבלתם מאבותיהם.
והקדימו את בית רבן גמליאל בהיותם נשיאי ישראל, ורבן גמליאל עצמו נשיא ישראל ביבנה בעת ההיא.
ואמנם כי בנוגע לר' חנינא סגן הכהנים יש עוד ענין כללי אשר ראוי לבארו, ואשר גם זה ישוב ויבאר לנו את כל דבר זמנו.
פרק מ״ו
בהלכות גדולות הלכות תשעה באב ותענית בא:
״בעשרים ושלשה בסיון בטלו הבכורים מעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט בעשרים וחמשה בו נהרג רבן שמעון בן גמליאל ור׳ ישמעאל בן אלישע ור' חנינא סגן הכהנים."
ומזה בא הדבר בטור ושו"ע או"ח סי׳ תק״פ.
והדבר ידוע כי בענינים כאלה לא דקדקו רבותינו הראשונים בהיותם טרודים במלאכתם הגדולה להעמיד ההלכות על בורים.
ומאד יכול להיות כי בהלכות גדולות בא דבר ר' חנינא סגן הכהנים על ידי גליון מבחוץ, מתוך ענין הדברים אשר יבוארו.
כי בכל המקומות הרבים מאד אשר הובאו שם הדברים מרשב"ג ור׳ ישמעאל כמו במס׳ שמחות פרק ח׳ אבות דר׳ נתן פרק ל״ה תנא דבי אליהו פרק ל׳(פה) מכילתא פרשת משפטים פסוק אם ענה תענה, אין זכר כי אם מרשב״ג ור׳ ישמעאל, אבל לא מר׳ חנינא סגן הכהנים.
ובפרט כי גם אי אפשר שיהי׳ דבר מר׳ חנינא סגן הכהנים ורשב"ג ור׳ ישמעאל יחד,
שהרי דבר ר׳ ישמעאל הי׳ בימי ביתר שאך אז נהרג ר׳ ישמעאל ובימי החרבן בזמנו של ר׳ חנינא סגן הכהנים הי׳ עדין תינוק.
והדבר גם מפורש במכילתא שם ובמסכת שמחות כי הי׳ זה בראשית ימי ביתר ובא שם במכילתא:
"וכשנהרגו ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל אמר להם ר׳ עקיבא לתלמידיו התקינו עצמכם לפורענות שאלו טובה היתה עתידה לבוא בדורנו לא היו מקבלין אותה אלא ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל אלא גלוי וידוע לפני מי שאמר והי׳ העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו וסילק אלו" וכו׳.
ומבואר שהי׳ דבר הריגתם כבר בימי ר׳ עקיבא ותלמידיו, ואחר החרבן אחרי אשר באה הפורענות היותר גדולה מהחרבן לא באה פורענות כוללת כי אם בימי אדרינוס, כמו שיבואר לפנינו.
הערה (פה): ושם בתנא דבי אליהו כבר בא עוד ט״ס ותחת ר׳ ישמעאל סתם הוסיפו שם "כהן
גדול״, וכבר רצו להגיה כן גם במס׳ שמחות.
אבל הדבר מבואר מדברי התוס׳ במס׳ יבמות דף ק״ד ד״ה אמר ר׳ ישמעאל שגם לפניהם לא היתה הגירסא "כהן גדול״.
וכל זה יבואר יותר בדברינו בימי ביתר אשר שם מקומו.
