114
הסנהדרין בלשכת הגזית ובהמתיבתות
וכל זה רק פלא, זה ודאי דאין צריכין אצל מחלל שבת או רוצח שיהיו בית דין בשעת עבירה בלשכת הגזית.
אבל זה ודאי שצריך שיהי׳ מקומם הקבוע בלשכת הגזית שאם לא כן אינם בית דין הגדול לכל דיני התורה המיוחדים בהם.
ובשעה שאין בית דין הגדול, בזמן ההוא אין גם דין סנהדרי קטנה לדון דיני נפשות,
כי הסנהדרין של כ"ג, סנהדרי קטנה שבכל עיר ועיר, אינם כי אם באי כחם של הבית דין הגדול של כל ישראל, ואך מפיהם גם נתמנו.
וכלשון המשנה במסכת סנהדרין פרק א׳ משנה ה׳ "אין עושין סנהדראות לשבטים אלא על פי בית דין של שבעים ואחד".
ולשונו של הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק ה׳ הלכה א׳:
"ואין עושין סנהדרי קטנה לכל שבט ושבט ולכל עיר ועיר אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" וכו'.
ועל כן בשעה שבטל כח הבית דין הגדול באותה שעה בטל נם כח סנהדרי קטנה.
והן דברי הגמ׳ המפורשים דישבו להם וקבעו מקומם בחנות ועקרו מקומם מלשכת הגזית: "כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן אמרו מוטב ניגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו דכתיב ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם(נד).
והיינו שאז אין בית דין הגדול לכל הדינים המיוחדים להם, וממילא גם בטל כח סנהדרי קטנה לדיני נפשות.
וכל זה אפי׳ בישבם להם בחנות בירושלים ובזמן המקדש רק שלא ישבו במקום המקדש ומי מדבר בעזבם גם את ירושלים והמקדש נחרב, וגלו ליבנה.
ואמנם כי עוד יותר מזה משנה שלמה שנינו, בנוגע ליבנה בשעתה, שגם זקן ממרא אשר המרה בזמן אשר ישבו עוד בלשכת הגזית והורה בעירו וכבר נגמר דינו בשעה שדנו דיני נפשות ולא נהרג עד עתה אין יכולים להורגו ביבנה, ובא במשנה סנהדרין דף פ"ט (פי"א מ״ד):
"אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים."
וברורים בזה מאד דברי התוס׳ יום טוב שם שכתב: "והתוס׳ הקשו קושיות רבות והעלו דדוקא כשנגמר דינו קודם שגלתה דלאחר שגלתה בטלו דיני נפשות ע"כ ולי הי׳ נראה לומר דאלא מעלין אינו חוזר על ולא בבית דין שביבנה אלא על לא בבית דין שבעירו בלבד.“
ובודאי שבעיקר הדבר צדקו דבריו רק שלא ביאר לא איך אין זה חוזר על "ולא בבית דין שביבנה" ולא לאיזה דין בא במשנה "ולא בבית דין שביבנה״.
הערה (נד): ושאלת הגמ׳ "למאי הלכתא״ היא לפי שאי אפשר לאמר שעזכו מקומם בלשכת הגזית והלכו וישבו להם בחנויות מפני יתר דברי המשנה ״אין דנין לא את השבט וכו׳ נביא השקר" וכו׳ שהרי הדברים האלה אינם שכיחים ולא היו אז.
