הסנהדרין בלשכת הגזית, ובהמתיבתות
נז
אבל לא נוכל לדעת מדוע נכנסו רבותינו בעלי התוספות בפרצות דחוקות שהרי דברי הגמ׳ פשוטים וברורים.
ואין אנו צריכים לדרשות כי אם שהדברים מפורשים בדברי התורה.
ומאד תמיהני כי רבותינו העלו יחד שני דברים שונים שאינם ענין זה לזה.
והנה קושיתס היא שהרי כל דברי הגמ׳ בסנהדרין י"ד וקמת ועלית מלמד שהמקום גורם הוא רק בזקן ממרא שצריך שימרא עליהם במקומם.
וזה ודאי כן הוא, אבל איך העלו רבותינו ענין דברי הגמ׳ שם שידובר על הזמן שמקומם הקכוע של הסנהדרין הגדולה הוא כדין בלשכת הגזית, רק שיצאו משם כולם יחד לצורך שעה, שזה הוא באמת רק בזקן ממרא.
שהרי מקומם הקבוע ־הוא בלשכת הגזית ויש להם כל דיני הבית דין הגדול.
ומה ענין זה להזמן שעזבו מקומם בלשכת הגזית והלכו להם וקבעו מקומם במקום אחר,
שאז אין להם כלל דיני התורה המיוחדים לבית דין הגדול, שזה דוקא בשעה שמקומם קבוע בלשכת הגזית.
שם בסנהדרין דף י"ד אצל זקן ממרא ביחוד ידובר:
"מצאן אבית פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם.״
ומפורש על זה שם בגמ׳ דאיירי בזמן שהמקום הקבוע הוא בלשכת הגזית ויצאו אבית פגי רק לצורך איזה דבר ובא שם: "דנפוק כמה וכו׳ אלא פשיטא דנפוק כולהו למאי אילימא לדבר הרשות מי מצו נפקי וכו׳ אלא פשיטא לדבר מצוה היכי דמי לאו למדידת עגלה וכו׳ אמר ליה אביי לא כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות וכו׳.
ובזה כשמקומם הקבוע הוא כדין בלשכת הגזית אז באמת אין זה כי אם רק בזקן ממרא שמצאן אבית פגי והמרה עליהן אין בזה דין המראה של זקן ממרא אבל סנהדרי קטנה דנין אז דיני נפשות וכן כל דבר, שהרי יש אז בית דין הגדול בישראל.
אבל רבותינו בתוס' ידמו לזה כשגלו מלשכת הגזית וקבעו מקומם בחנות.
וזה פלא שמה ענין זה לזה שהרי אז אין להם עוד דין בית דין הגדול של כל ישראל שעל זה הקפידה תורה שיהי׳ מקומם הקבוע דוקא בלשכת הגזית, היינו במקום המקדש, שהרי זה הוא לשון הכתובים בפרשת שופטים:
"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם וכו׳ וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ד׳ אלקיך בו ובאת וכו׳ ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבהר ד׳" וכו׳. והאם יכול להיות ספק שענין דברי התורה הם שמקום הבית־דין הגדול של כל ישראל הוא במקום אשר יבחר ד׳.
וכל אריכות דברי התמיהות של רבותינו בעלי התוס׳ שכתבו:
"ואין נראה לומר דבעינן שיהיו במקומן בשעת עבירה כמו בזקן ממרא דהא בזקן ממרא לא על המראתו לבד מיחייב אלא עד שיחזור לעירו ועשה כהוראתו ואהא לא כתיב מקום ועוד דלא מצינו בשום מקום שהיו בודקין אם היו בית דין בלשכת הגזית בשעת עבירה אם לאו."
