ר׳ שמעון בר נזירא—ר׳ שמעון בן ננס 1205
מנסיא אומר הנוי והכח וכו' לצדיקים
נאה להם ונאה לעולם, תני ר״ש בן
גמליאל [צ״ל בן מנסיא] אומר אלו שבע
מדות שמנו חכמים בצדיקים היו ברבי,
מאן רבי הוא ר' יהודה הנשיא, א״ר
אבהו הוא רבי הוא ר׳ יודן הנשיא הוא
רבינו.
וכבר תמה ע״ז בדוה״ר ח״ב צד 56 ורצה לשבש שם, אבל נראה בפשטות, כי ידוע שרש״במ היה חבר רבי ואפשר שהיה זקן ממנו, והוא ראה אך את רבי שהוא הגיע לזקנה ושיבה, אבל את בניו לא ראה אם האריכו ימים כאביהם כי באמת בנו ר״ג לא האריך ימים וגם כבודו לא היה גדול ככבוד רבינו הקדוש שלא היה ממלא מקומו בתורה, ולכן ארש״במ הלשון בדרך כלל אלו שבע מדות כולן נתקיימו ברבי ובניו, פי׳ לכולם ביחד היו השבע מדות, אבל ר׳ יוחנן שראה בעיניו את רבינו הקדוש ואת בנו ר״ג שלא בא לכלל אבותיו לא בשנים ולא בחכמה, ובימיו היה ר׳ יהודה נשיאה ג״כ גדול הדור, לכן אמר כל שבע מדות היו (אך) ברבי, וכדי שלא נטעה שכונתו על שאר הנשיאים שכולם נקראין בשם רבי לכן מפרש מאן רבי הוא ר׳ יהודה הנשיא, ואף שר״י נשיאה היה ג״כ גדול הדור אבל אפשר כשאמר זאת לא היה עדיין ר' יהודה נשיאה הגיע לשנות שיבה, אבל ר' אבהו שהיה תלמידו דר״י וזכה עוד להכיר את ר״י נשיאה וגדולתו ותפארתו לכן בא והוסיף הוא רבי הוא ר׳ יודן הנשיא הוא רבינו, שגם בו נתקיימו כל הז׳ מדות.
ר׳ שמעון בר נזירא.
נזכר שבת לג: על המאמר שאמר ר׳ גוריון ואיתימא רב יוסף בר שמעיה בזמן שהצדיקים בדור — א״ר יצחק בר זעירא ואמרי לה ר' שמעון בן נזירא מאי קראה וכו׳
וביבמות צז. א״ר יוחנן משום רש״בי כל ת״ח שאומרים שמועה מפיו בע״הז שפתותיו וכו׳ א״ר יצחק בן זעירא ואיתימא שמעון נזירא מאי קראה וכו', והמאמר הזה מובא שקלים ספ״ב שמעון בן נזירא בשם ר׳ יצחק אמר כל ת״ח וכו׳.
ובירושלמי מו״ק פ״ג סה״ז בר טירא אמר האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות בקבר וכו׳ ובל״ס צ״ל בר נזירא ומנו״ן וזי״ן נעשה טי״ת.
ומזה אנו רואין שבר נזירא הוא ר״ש בר נזירא, ובשם זה מצינו אותו שקלים ספ״ב בר נזירא אומר כהדין דשתי קונדיטון, ר׳ יצחק אומר כהדין וכו'.
וכן נזכר בשם זה בשהש״ר פ״א־יד.
ונזכר בהלכה בשבת פ״ב ה״ג ר' אחא ר׳ סימון בשם ר׳ שמעון נזירא עשאה מזור טהורה וכו'.
ר׳ שמעון בן ננס (תנא דמשנה) או סתם בן ננס.
הלכותיו מצינו בכורים פ״ג מ״ט ר״ש בן ננס אומר מעטרין את הבכורים חוץ מז׳ המינים, רע״א אין מעטרין.
ובשבת פ״טז מ״ה אמר פורסין עור וכו׳.
ובעירובין פ״י מ״טו מהיכן מוציאין אותו — דברי ר״ש בן ננס, ר״ע אומר וכו'.
ובכתובות פ״י מ״ה בן ננס אומר וכי מפני שהיא אחרונה נשכרת, אלא אף היא לא תפרע אלא בשבועה.
ובגיטין פ״ח מ״י גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס ורע״א וכו'.
וב״ב פ״ז מ״ג מדה בחבל אני מוכר לך — דברי בן ננס. (ובאיכ״ר פ״א פ׳ ומרוב עבודה אמרו בההיא דתנן דברי בן ננס בסימניו ובמצריו, ונתחבר ע״פ טעות ב׳ משניות ביחד).
ושם ספ״י ערב היוצא לאחר חיתום שטרות מעשה בא לפני ר' ישמעאל — א"ל
