ושם קלב: אמר הני טבחי דהוצל קיימי בשמתא דר"ח כב' שנין.
וכן רבה ב"ש אמר רב מתנה כחגיגה כג., חולין מב:, נדה כז., ובערכין י: רבא ב"ש א"ר מתנה.
וכן רבה ב"ש אר"נ כב"ב קנה:.
ובשבת סג. אמר רבא בר רב שילא ואמרי לה רב יוסף בר חמא אמר רב ששת.
וכן קבל מרב המנונא סבא ככתובות מ. אר"ז אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא, והמאמר מובא גיטין כו: ושם ר' אבא בר שילא.
ובגיטין פא: אר"ז אמר רבה בר שאילתא (צ"ל שילא) אמר רב המנונא סבא – א"ל ר"ז לרבה ב"ש מכדי – א"ל אף לדידי רשיא לי ושאילתיה לרב המנונא וכו'.
ונזכר ברכות ב: אמר א"כ לימא קרא ויטהר.
ושם י. אמר מסיפא דעניינא.
ותענית יב: אמר לימא הכי למחר אהא לפניך בתענית.
וכתובות קה: אמר האי דיינא דשאיל שאילתא פסול למידן דינא.
ובעירוסין ס: רבא (ובדק"ס רבה) בר רב שילא אמר אפילו תימא למזרח.
ובקידושין כא. אמר א"ק ושב אל משפחתו וכו'.
וב"ב קנה. מחלוקת רבא ורבא בר שילא אר"נ כדין תוך זמן כלפני זמן.
ובגיטין מ. אמר כשרבו הניח לו תפלין.
ובשבת ז. אמר רבה (דבי) רב שילא כי אתא ר"ד אר"נ.
ושם קכ: אלא אמר רבה ב"ש וכו'.
ומאמריו באגדה מצינו ברכות ח. אמר היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא.
ופסחים קיז: אמר דצלותא (צריך לסיים) מצמיח קרן ישועה, דאפטרתא מגן דוד.
ותענית ח. אמר קשה יומא דמטרי כיומא דדינא.
והיה דיין בעירו הסמוכה למחוזא ככתובות קד: שחמתיה דרב חייא אריכא – תבעה את אחי בעלה לדינא קמיה דרבה בר שילא – כתב לה אדרכתא – אתא לקמיה דרבא א"ל שפיר דנך.
ובחגיגה ה: ר' אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה ב"ש, וידוע שר' אילא היה מתלמידיו דרב לכן נוח יותר גרסת הילקוט עמוז רמז תרמב ושם ליתא תיבת רב"ש.
וסנהדרין קיא: רב חנא הוה סליק ואזיל בדרגא דבי רבה ב"ש, שמעיה לההוא ינוקא דאמר – אמר ש"מ ארך אפים ראה, ועיין מד' תהלים פ"צג־ח ופדר"כ קסו:.
ויסופר עליו חגיגה טו: שאשכח לאליהו ושאלו מאי קא עביד קב"ה א"ל קאמר שמועתא מפומייהו דרבנן ומפומיה דר"מ לא קאמר, דגמר שמעתא מפומיה דאחר, א"ל אמאי ר"מ רמון מצא תוכו אכל וקליפתו זרק, א"ל השתא קאמר, מאיר בני אומר (ששמע לקולך שאתה למדת זכות עליו ואומר שמועה מפי ר"מ).
רבה בר שילת
ערך רבה בר שאילתא.
רבה בר שימי א)
היה תלמידו דרב יוסף כחולין כט: שאמר לרבא מר לא אמר הכי ומנו רב יוסף.
ושם קב. אמר רבה בר שימי אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף.
וביומא סג. רבה בר שימי מתני להו, (לשמעתתא דרב חסדא), אבל[1]
רבה בר שימי ב)
היה תלמיד רבינא כקידושין מה: שא"ל רבנן לרבינא ודילמא – אמר להו
- ^ המשך המשפט בערך הבא – הערת ויקיעורך
