ובכתובות לד. שר"ח דרש אפיתחא דבי נשיאה, ואע"פ שבל"ס היה ששון לב רבי לקבוע לו פרס אבל הוא מאס בלחם חסד ולא רצה ליהנות מכבוד התורה, ושלח ידו במסחר המשי ביחד עם ר' שמעון בר רבי כב"ר פע"ז־כ. וכן סחר בכיתנא כירושלמי ב"מ פ"ה ה"ו ופ"ו ה"א. ובחולין פ"ה יסופר שפ"א נפל יאניבא בכיתניה ושאל לרבי ונתן לו עצה שישחוט עוף על בוביתא דמיא דמורח דמא ושבק ליה. וה' בירך את מעשה ידיו עד שהוצרך למנות את בן אחותו רב להיות שומר גנזיו כב"ק צט: ברש"י שם.
וכן היה בקי במטבעות אם טובים המה כב"ק שם.
אך הוא לא התגאה בעשרו וצוה לאשתו שבת קנא: כי אתא עניא אקדימי ליה ריפתא כי היכי דלקדמו לבניך, אמרה ליה מילט קא לייטת להו? א"ל – גלגל הוא שחוזר בעולם.
וכשהצליח במעשה ידיו אז ראה כי שולח ממקום הנה אך ורק להרביץ תורה בישראל. ובאמת עשה גדולות כאשר יסופר כתובות קג: (ושם יסופר ע"ד הציור והמליצה) שאר"ח לר' חנינא אנא עבידנא דלא משתכחה תורה מישראל דאייתינא כיתנא ושדיינא ומגדלנא נישבי וציידנא טביא ומאכילנא בשרא ליתמי ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא וסליקנא למתא דלית בה מקרי דרדקי וכתיבנא חמשה חומשי לה' ינוקי ומתניתא שיתא סידרי לשיתא ינוקי וכו'. ורבי כשראה את מעשיו הגדולים דר' חייא אמר כמה גדולים מעשי חייא, א"ל ר"ש בנו אפילו ממך? א"ל אין.
וכל מגמתו היה אך שיתן לו ה' כח ועצמה לעבוד עבודתו הקדושה, כברכות טז: שהיה מתפלל יהיה רצון שתהא תורתך אומנתנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו.
וכששאלו רב, נשים במאי זכיין השיב לו דאקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן כברכות יז., וזה יען שאך מטרה אחת הציב לו בחייו וזה חביבות התורה על לומדיה ולעשות את בניהם למודי ה'. ובב"מ פה: יסופר שאליהו גילה לרבי שר' חייא ובניו חשובין כהאבות וגזר רבי תענית והוריד לר"ח ובניו להתפלל וכשאמר משיב הרוח נשב זיקא, אמר מוריד הגשם ואתא מטרא. ור' חייא ברוב ענותנותו אמר בירושלמי ברכות פ"ב סה"ד אנא מן יומי לא כיונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקכסה אי ריש גלותא.
ורבי לא זז מלחבבו, וראה שאם יתן לו התמנות בישיבתו הגדולה יתבטל עי"ז ממטרתו אשר הציב לו בחיים כמפורש כתובות קג:, לכן שם עליו התמנות היותר חשובה וגדולה וכידוע שרבי ישב בציפורי שהוא גליל, וכשהוצרכו לקדש החודש השתדלו תמיד שיהא ביהודה כדין המפורש סנהדרין יא: שאין מעברין את השנה אלא ביהודה (וכן קידוש החודש).
לכן היו מקדשין בעין טוב ושם היה ב"ד קבוע כברכות פ"ד ה"א ובפס' רבתי פ' תקעו. והתמנות הגדולה הזאת מסר לאהובו ר' חייא כר"ה כה: שרבי שלחו לקדש החודש שמה (והתמנות הזאת נמסר אח"כ לתלמידו דר"ח לר' אושעיא כסנהדרין פ"ד ה"א).
ורבי לא זז מלחבבו בכל עת מצא כדמובא בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג רבי הוה מתני שבחיה דר' חייא רובא קומי ר' ישמעאל בר' יוסי ואירע פ"א שר"ח היה בבית המרחץ, וכשבא ריבר"י לא
