ימי עלומיו ורבותיו מי היו, לא נודע לנו שום דבר כאשר לא ידוע לנו כל דברי ימי חכמי הבבליים עד ר"ח, אך זאת ידוע לנו בבירור שמיום שגלה יהויכין והחרש והמסגר לבבל, לא פסקה תורה מהן, וראיה היותר גדולה שבבל גידלה את הלל הזקן, כי כשבא לא"י ללמוד מפי שמעיה ואבטליון היה אז כבר גדול הדור כמבואר בערכו. וכן כשירד ר"ע לנהרדעא לעבר שנים כשהתחילו הגזירות בא"י עוד בחיי רבן גמליאל, מצא שם את האדם הגדול נחמיה איש בית דלי תלמיד ר"ג הזקן, שהרביץ שם תורה הרבה עד שדבריו נתקבלו להלכה גם בסנהדרי יבנה.
וכן כשירד לנהר פקוד חנניה בן אחי ר' יהושע היו שמה החכמים הגדולים ר' יצחק ור' נתן, אשר נתעלה אח"כ לאב"ד בסנהדרי דרש"ג באושא. וכן ידוע לנו שבזמן רבי היה בבבל ר"ה ריש הגולה. ור' חייא ובניו כשבאו לא"י הביאו תורתם בפיהם אות הוא שהיה שם ישיבות גדולות והרביצו תורה הרבה. וכמו שכתב רבינו שרירא גאון באגרתו ח"ג רפ"א שאך ראשי ישיבה וסנהדרין לא היו ביניהם, שזה היה אך בירושלים שמשם יצאה ההוראה לכל ישראל אבל היו מרביצים תורה גם בכאן, וראשי ישיבות שלהן היו נקראין בשם ריש סדרא. וכן כתב רש"י בכתובות כה. על הברייתא שאמרה חזקה לכהונה נשיאת כפים בבבל ופירש"י לפי שיש שם ישיבה וב"ד קבוע, ובפסחים ח. אמר ר' חייא עשו אוצרות שכר בבבל כאוצרות יין בא"י. ומזה אנו רואין שנהגו בכל טהרות הקודש בכל פרטי דיני התורה.
ונשאר לנו מתורת ר' חייא מה שלמד בילדותו (בהיותו בבבל) כנדה יד. דתניא בדקה בעד – רבי אומר טמאה – ור"ח אומר וכו' – מאי לאו בזקנותו קאי (שאז היה אצל רבי) הא בילדותו טימא משום נדה ש"מ. וידוע שר"ח עלה לא"י כשהיה כבר במבחר שנותיו וכאשר נבאר.
מתי עלה לא"י לא נדע בבירור אך זאת ידוע שגם בניו היו כבר גדולי הדור כלשון הגמרא סוכה כ. שעלו ר"ח ובניו ויסדוה.
ולדעת התוס' פסחים ד. שאביו ואמו דר"ח היו בחיים כשעזב אותם, ואך כשבא רב לדודו אז הבין מתוך דבריו שנפטרו.
ורבינו הקדוש קבלו בכל אותות אהבה וכבוד וקראו מארץ מרחק איש עצתי כמנחות פח:, ונתן לו רשות לדון אפילו ביחידי כסנהדרין ה., וכן מצינו ב"ב מא: שהיה דן דיני ממונות.
ורבי קצב לו פרס כעירובין עג. וכן ביצה כח. שהנהו שב בניתא דאתו לבי רבי ואשתכח ה' מינייהו בי ר"ח ולא קפיד ר' שמעון בר רבי, ורבי החביבו כ"כ עד שאמרו בירושלמי כלאים פ"ט סה"ג וכתובות פי"ב ה"ג שכשהיו נכנסין לבית הועד אמר רבי יכנס ר' חייא רובה לפנים, ואך ר' ישמעאל בר"י אוהבו היה נכנס קודם לו.
והיה לרבי כתלמיד חבר, וזה שמצינו הוריות יא: שבעי רבי מר' חייא, ובע"ז לו: א"ל רבי לנתן בן עמרם הנח דברי ואחוז דברי ר' חייא.
ורבי מסר לו רוב חכמתו בטעמי ופרושי המשנה כנדרים מא. שרבי גמר יג' אפי הלכתא ואגמריה לר"ח שבע מנהון ולבסוף חלש רבי ושכחן, ור"ח אהדר קמיה הנהו ז'. ובחולין טז. יתיב רב אחורי דר"ח ור"ח קמיה דרבי. וארח לחברה עם רבי כחגיגה ה: שפ"א אזלו רבי ור"ח באורחא מטו לההוא מתא ושאלו אי איכא צורבא מרבנן הכא ילכו לקבל פניו, וא"ל כי יש פה צורבא מרבנן ומאור עינים הוא והלכו לגביה.
ורבי קרא לר"ח מר כמו"ק טז:,
