מעשר, ואך יצא לחו"ל לבקש פרנסתו כירושלמי חגיגה פ"א ה"ח, ומרוב עניותו יצא במנעלים הממולאים כברכות מג:.
והיה חסיד גדול, וכאשר הבאנו לעיל שהתפלל על ר"כ שיאריך ימים וכן היה.
וב"ר פ"לא־יג שבימיו עלה גירא לא"י ועקר כל האלנות והתפלל רחב"א, וגעת אמו מן המדבר וירד לקולה. וכן מצינו שבת פ"ה ה"ו שאחיו ר' כהן רצה פלרוש לים ובקשו שיתפלל עבורו.
וכל מגמתו היה אך לגדל בניו לת"ת כקידושין ל. שלא טעם אומצא עד דמקרי לינוקא ומוספיה. וה' ברכו בבנים יקרים ת"ח כסנהדרין ע: שאמר לבניה אחריפו ופוקו (לענין עיבור החודש), וברכות לג: מתני ליה ר' חייא [בר אבא, ב"ח] לבריה, והיה לו בן בשם ר' אבא (ע"ש זקנו) כברכות ה. וכן צ"ל שם יד. (ושם איתא ר' אחא), ובירושלמי שבת פ"ג ה"ד ר' בא בר בריה ונראה שצ"ל בריה. ובנו ר' אבא קיבל הרבה ממנו כמבואר בערכו. ובויק"ר פ"כנג־ח מצינו ר' ירמיה בריה דר"ח בר אבא ונראה שהיה כתוב ב"ר והוא בשם ר'.
וכן מצינו רב כהנא בריה דרח"בא שבת פ"א סה"ד.
ר' נחמיה בריה דרח"בא ברכות פ"ג ה"א־יב:, ובנזיר פ"ז ה"א גרס ר' נחומי, ובסנהדרין פ"א ה"ב ר' תנחום בריה דרח"בא.
ומצינו שהיה לו אח בשם ר' כהן כדמובא לעיל, ובקה"ר פ"ג־ב גרס ר' נתן כהן. וכן היה לו אח בשם רבנאי כברכות כא:, כתובות כאף" ובסנהדרין עד: רב ינאי והיה כתוב רבינאי ונחלק לשנים, ובכתובות נ: ר' בנאי והוא רבינאי.
ר' חייא בר אבא האריך ימים רבים כמו שהבאנו לעיל כשבא לא"י זכה עוד לשמש את ר' חנינא ורי"בל ובימי רבא שהיה אז כבר מתלמידיו המובהקים דר"נ היה עוד חי כגיטין סג:, וכבר בארנו שר' חנינא נפטר לערך בסוף אלף הרביעי היינו תקנב לשטרות ור' חייא בר אבא היה אז לערך כבן כה' א"כ נולד לערך תקכז לשטרות, ורבא חי עד' שנה ונפטר תרסג לשטרות, ור"נ נפטר תרלא, וזה היה שנים הרבה קודם, כשישב רבא לפני ר"נ שהיה אז רבא לערך כבן כה' שנה ובשנת תריד היה עוד ר"ח בר אבא בחיים א"כ חי לערך קרוב לתשעים שנה. וזה מפורש שר' אסי מת קודם רח"בא כמו"ק פ"ג ה"ז כשנפטר ר' אסי הורי רח"בא לנעול בו ביום, וקיבל עליו אבילות ואכל בשר ושתה יין כברכות פ"ג ה"א־ב: ושם כשמת ר' חייא בר אבא קיבל ר' שמואל בר יצחק אביליו.
ר' חייא בר אבויה
היה זקנו דר' פרידא כסנהדרין פב. אר"ח בר אבויה כל הבא על הכותית כאלו מתחתן בעכ"ום, ואמר ר"ח בר אבוייה כתוב על גלגלתו של יהויקים זאת ועוד אחרת, זקינו דר' פרידא (הוא ר' חייא בר אבויה, רש"י) אשכח ההוא גולגולתא דהות שדיא בשערי ירושלים והוה כתוב עילויה "זאת ועוד אחרת" קברה והדר נבוג – אמר האי גולגלתא של יהויקים – אמר מלכא הוא – שקלה כרכה בשיראי ואותיבה בסיפטא (ארגז), ואשכתו כשראתה הראש סיפרה לשכנתה, א"ל ודאי הראש הוא משאתי הראשונה שלא יכול לשכחה, נטלה הראש ושרפה, כי אתא אמר היינו דכתיב עילויה זאת ועוד אחרת, והיה עוד בימי התנאים כי ר' פרידא ב"ב היה בימי רבי כמבואר בערכו.
ר' חייא בר אבין
הנה אף שמצינו ר"ח בר אבין אמר רב כעירובין לח: מ. פא. גיטין לח: מ., ב"ק כא:, סנהדרין ל:.
