על לבי מדרשא אשכחיה לר"ז א"ל מאי אמור בב"מד א"ל אף אנא לא עייל, ר' אבין הוא דעייל ואמר חברותא כולה כר' יוחנן וצווח ר"ל כי כרוכיא וליבא דאשגח ביה.
ומר' אלעזר קיבל הרבה כי ר"א למדו כל דיני תרומות וטהרות כמפורש תרומות פ"יא סה"ג, ולא על על חנם אר"ז עליו ב"ב פב: מדברי "רבינו" נלמד, ועוד בהיותו בבבל כשר' יצחק נחמני אמר הלכה בשם ר' אלעזר אר"ז אזכה ואיסק ואגמר לשמעתא מפומיה דמרא, כי סליק אשכחיה לר"א א"ל אמרת, א"ל מסתברא אמרי, נדה מח., ר"ז אר"א נדרים ח:, שקלים ספ"ד, ומה שמצינו כתובות עז. כי סליק ר"ז אשכחיה לר' בנימין בר יפת – א"ל על דא אכסוה שעורין "לאלעזר" ולא אמר "לר' אלעזר", או שחסר תיבת "רבי" או שר"ז יספר את לשון שמואל שאמר על ר"א.
וכן קיבל הלכות כל גדולי הדור שלפניו כדמצינו ר"ז א"ר אושעיא א"ר ינאי כתובות עט., ר"ז א"ר חנינא שבת קכה:, ר"ה יג..
ר' זעירא בשם ר' יונתן כלאים פ"ה ה"ו, כתובות פ"ה ה"א.
ושאל לר' יצחק בר נחמן כיבמות פ"ח ה"א.
בשם ר' אבדימי דחיפה תרומות פ"ג ה"ג.
ושלח ושאל לר' אלכסנדרי דצדוקי כדמאי רפ"ב.
בשם ר' אלעזר בן אנטיגנוס ברכות פ"ה סה"ב.
בשם אשיאן בר נדבה מגילה פ"א ה"ט־יא.
ואמר משום חד דבית ר' ינאי שבת מז: וירושלמי ר"פ במה טומנין, וברכות פ"ו ה"א שלח רב זעירא לדבית ר' ינאי.
וכמו שכתבנו לעיל שר"ז כשבא לא"י הביא תורתו עמו וכשעלה לא"י התרועע עם כל גדולי תלמידי דר' יוחנן אע"פ שכמה מהן היו קשישים ממנו לימים וכל מחשבותיו שם אך לקבל מכל אחד את שמועותיו והלכותיו מה שקיבלו מרבן ר"י, וזה שמצינו חולין קז: כי סליק ר"ז אשכחינהו לר' אמי ור' אסי דקא אכלי בבלאי חמתות אמר, תרי גברי רברבי כוותייכו ליטעו בדרו"ש? ובגיטין עד. וקידושין ס: אר"ז כי הוינא בבבל אמרינן – כי סליקי אשכחתיה לר' אסי דיתיב וקאמר משמיה דר"י, וכן ע"ז טו: אמר כי סליקת להתם אשכחתיה לר' אסי דיתיב וקאמר וכו', אמרי ליה ולא סבר לה מר דמאן מרא דשמעתתא רבה בר ירמיה? אמר ליה פתיא אוכמא מינאי ומינך תסתיים שמעתא, ובחולין עה: כי סליק ר"ז אשכחיה לרב אסי (וגרסת רש"י שר' אסי אשכחיה לר"ז) דיתיב וקאמר להא שמעתא א"ל יישר וכן אמר ר' יוחנן.
ובאמת קיבל הרבה מר' אסי (כי ר' אסי ישב כמה עשרות בשנים לפני ר' יוחנן) וזה שמצינו בעי ר"ז מר' אסי שבת עא. קל:, ובב"ב פד: א"ר אסי אר"י – א"ל ר"ז שמא לא שמע רבי אלא – א"ל דמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתא – וע"פ המסקנא שלא קיבל ר"ז מיניה (ומה שקראו רבי הוא כמו מר בבבלי), ובנדה נג: א"ל ר"ז לר' אסי זימנין סגיאין בעא מינך – דלמא אגב שיטפך וכו', ובשבת פ"א ה"ב א"ל ר"ז חכים רבי לבר פדא? ובמעילה ז. א"ל ר"ז כבר שנית לנו (ובתוס' שם גורס שקראו "רבי").
ופסחים קו. יתיב קמיה דר' אסי, ובחולין לד: קכט: אותיב לר' אסי.
ובחולין ו. ר"ז ור' אסי איקלעו לפונדקי דיאי אייתו לקמייהו ביצים – ר"ז לא אכל ר' אסי אכל א"ל לר' אסי ולא חייש מר לתערובות דמאי? א"ל לאו אדעתאי
