עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/315

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


יומא (דנח נפשיה דרבינא, ר"ח) מאי אמרת, א"ל אמינא אם בארזים נפלה שלהבת - א"ל בר אבין ח"וש - ומאי אמרת? אמינה בכו לאבלים - חלשה דעתיה (דרב אשי) עלייהו ואתהפוך כרעייהו, וההוא יומא (שנפטר רב אשי ויותר נראה שקאי על רבינא) לא אתו לאספודיה, והיינו דאמר רב אשי לא בר קיפוק חליץ ולא בר אבין (ובספר היוחסין גרס בר אובא ובר קיפוץ).

בר אברוברם

ערך אברוברם.

בר אדא בר אחוה דר' יהודה

נזכר בכורים פ"א ה"ה, ר' זעירא אמר בשמו.

בר אדא מרי

בזבחים לח. אמר רבא, בר אדא מרי אסברא לי, ובדק"ס גרס רב אדא מרי.

בר אדא משוחאה

היה ממונה על מדידת קרקעות בימי רבא כעירובין נו: אמר רבא בר אדא משוחאה אסברא לי, ובל"ס הוא הנזכר ב"מ קז: א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה הזהר וכו', וגרסת דק"ס מרי"ף כ"י אדא משוחאה, ובימי רב יהודה היה אז עוד עול ימים ובימי רבא היה זקן בא בימים שהסביר לרבא.

בר אדא סבולאה

נזכר ב"מ צג: שהיה מעבר חיותא אגמלא דנרש, דחתה חדא לחברתה ושדיתא במיא אתא לקמיה דר"פ חייביה לשלומי.

וכפי הנראה היה אך רועה בהמות ולא נחשב בין ת"ח.

בר אהינא

בקידושין ט: נא:, סוטה לט: אמר רבא, בר אהינא אסברה לי. וגם שמו היה רבא כמנחות לז: רב יוסף אמר וכו', רבא בר אהינא אמר וכו', או אפשר שצ"ל רבא אמר, בר אהינא אמר.

בר אלישיב

ב"ב כט. א"ל אביי לר"נ אלא מעתה הני דבי בר אלישיב דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא דידהו וכו', ובכתובות נד. כלתא דבי בר אלישיב הוה קתבעה כתובתה מיתמי אתו לקמיה דרבינא וכו'.

בר אלנתן

באיכ"ר בפתיחתא כג' אלו דלתות נחושתא בר אלנתן ובקה"ר פ"יב פסוק וסגרו דלתים אלו דלתות נחשתא בית אלנתן, ובשניהם נפל טעות קצת וצ"ל נחושתא בת אלנתן, והיא אמו של יהויכין כמלכים ב' כד, כדמובא בהגהות רד"ל שם, ובסה"ד ערך אלנתן מביא ר' נחוניא בנו, ולא קרבו זה לזה כי בעדיות פ"ו איתא ר' נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי והיה חבירו דר"ע.

בר ביניתוס

היה מלוה בריבית ופסליה רבא לעדות כסנהדרין כה..

בר גלילא

בשבת פ: איקלע לבבל ואמרו לו שידרוש במעשה מרכבה וא"ל אדרוש לכם כדדרש ר' נחמיה, ואין זה שם פרטי אך בן גליל.

בר דליה

בירושלמי עירובין פ"ו ה"ח אנשי בר דליה אינן מקפידין על פרוטתן, ומזה נראה שהוא שם מקום.

וברכות יד:, זבחים לג: א"ר יוחנן תני ברדלא, ובכלאים פ"א ה"ו א"ר יוחנן אייתיתי מן דבר דליה.

ומצינו רב אחא ברדלאי סוכה כו., אבא כהן ברדלא ב"מ י:, ובספר אהבת ציון וירושלים במס' כלאים שם האריך בזה שצ"ל מן דבית לוי.