וזהבך במאזנים תשקול אף כי תפלס אמרי פיך.
שם פ"ל-טז אין אושר כחיים בריאים, ואין שמחה כשמחת הלב.
מתפלתו היקרה פ"נא נראה כי כמעט היה בכל רע והלשינו עליו כאשר יאמר ארוממך אלהי - כי היית מחסי ומגיני והצלת נפשי משחת נפשי מלעגי שפה ומטופלי שקר חלצתני - להבי אש הקיפוני ונמלטתי - ואתה הצלתני מלשון רמיה וממלשיני למלך, וכפי הנראה היה כבר אסיר בבית האסורים כאשר יאמר שם ממעמקים קראתיך ה' לחלץ ממות נפשי - ואתה ה' שמעת לקול שועתי וחלצת ממות נפשי, לכן בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד, ועיין ערך שמעון הצדיק.
בן עזאי
ערך שמעון בן עזאי.
בן פזי
נזכר חולין מו. אמר עולא הוה קאימנא קמיה דבר פזי ואייתו לקמיה עופא ובדק עד בין אגפים, ושלח ליה דבי נשיאה וקם ואזל וכו', ובל"ס הוא ר' שמעון בן פזי.
בן פטורי
ערך יהודה בן פטורי.
בן פלח או פלך
נזכר תוספתא שקלים ספ"ב שהיה ממונה במקדש על העצים.
בן ציון
נזכר במשנה סוף עדיות ופי' הר"עב שהיה אינש אלם ובעל זרוע.
בן ציצית הכסת
בירושלמי תענית פ"ד ה"ב אמרו שהיה ממשפחת אבנר, ובגיטין נו. אמרו שהיה מג' עשירי דירושלים בשעת החורבן, ונקרא כן שהיתה ציצתו נגררת ע"ג כסתות, וא"ד שהיתה כסתו מוטלת בין גדולי רומי.
בן קידרה
נזכר בתוספתא גיטין פ"ב הי"א א"ר יהודה מעשה כבן קדירה שהיה כותב טופסי גיטין בערב, ובתופסתא צוקרמנדל גרס בן קרארה.
בן קוביסין
בירושלמי תענית פ"ד ה"ב א"ר לוי מגילת יוחסין מצאו בירושלמי וכתוב בה בן קוביסין מן דאחאב.
בן קופיא
במד' תהלים פ"ט-ג יסופר כשגזרו שיהרג ר' יהודה הנחתום רצה בן קופיא להצילו ונודע למלכות וגזרו גם עליו שיהרג, ובמד' תהלים הישן איתה בטעות בר קפרא, ומזה טעה בספר ועד חכמים ד. ותמה למה לא חשבו את בר קפרא בן הרוגי מלכות.
בן קטין
נזכר לשכח יומא פ"ג מ"י שעשה יב דדין ומוכני לכיור.
בן קמצר
נזכר יומא פ"ג מי"א לגנאי שלא רצה ללמד על מעשה הכתב, ובגמרא שם לח: שהיה נוטל ד' קולמוסין בין אצבעותיו והיה כותב תיבה של ד' אותיות בבת אחת.
בן רחומי
נזכר נזיר יג. בעי מאביי, אמר הריני נזיר לכשיהיה לי בן וכו', או דלמא רחימנא לך כוותיך, ויען שלא נזכר בשום מקום בש"ס קרוב לומר שנקרא "בן רחומי" ע"ש ההלכה ששאל מאביו "או דלמא רחימנא לך", ובפסחים לט. רב רחומי הקשה לאביי.
בן ריפאי
ערך בן דופאי.
