הזה (נשבע בבהמ"ק) אילו היו מניחין לי הייתי מביא.
והיה עניו גדול, ודיין בירושלים כאשר יסופר עליו נדרים סו. שבבלי אחד עלה לא"י ונשא שם אשה, פ"א אמר לה זיל אייתי לי תרי בוציני (אבטיחים) והביאה לו שתי נרות (כי בוצינא הוא נר בלשון א"י) וכעס עליה ואמר לה זיל שבור אותן על רישא דבבא (על מפתן הבית), ובבא בן בוטא ישב אז אבבא וקא דאין דינא, אזלה ושברה הנרות על ראש בבא בן בוטא, ושאלה למה עשתה כדבר הזה, א"ל כך צוני בעלי, ובבא בן בוטא לא די שלא כעס עליה אך השיב לה בטוב לבו "את עשית רצון בעלך המקום יציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא".
ובגיטין נז. יסופר מחכמתו הגדולה שפ"א רצה אדם אחד לגרש את אשתו אך כתובתה היתה מרובה, מה עשה הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן והשכיבן על מטה שאשתו שכבה שם והביא לובן ביצה והטיל ביניהם, והעמיד להם עדים שאשתו זינתה עמהם ועשה זאת כדי שתפסיד כתובתה, וכשבא הדבר לפני בבא בן בוטא אמר, כך מקובלני משמאי הזקן שלובן ביצה סולד מן האור, וש"ז דוחה מן האור, ועי"ז מצאו שאך עלילות דברים ושם רע הוציא על אשתו, והלקוהו וגבו כתובתה ממנו.
ובימיו היה הורדוס מלך על ישראל ויסופר ב"ב ד. כשהרג הורדוס את חכמי ישראל (שחשדם שהמה מתנגדים למלכותו) השאיר לבבא בן בוטא אך נקר את עיניו, ואח"כ הלך אצלו כמתנכר ופיתה אותו שיקלל את הורדוס, אך בבא ב"ב לא רצה בשום אופן ואז התחרט הורדוס על מעשיו הרעים ושאלו כלום תקנה יש לו, והשיבו בבא ב"ב יען שאתה כבית אורו של עולם (שהרג את חכמי ישראל) לכן תלך ותבנה את בהמ"ק שהוא אור העולם וכן עשה.
רב בבהו
כן מובא ביוחסין "א"ל רב בבהו לרב אשי בסוף פ"ב דיבמות" ובסה"ד כתב לא מצאתי, אבל באמת נמצא ב"ק קיז. מתיב ר' אבהו לרב אשי ובדק"ס גרס רבבהו (וזה ר' אבהו היה מראשי כלי דרפרם כמבואר בערכו) וכן ביבמות כו. גרסת אור זרוע הגדול א"ל ר' אבהו לרב אשי ובל"ס כן היתה גרסת היוחסין גם שם רבבהו, ובחולין מט. א"ר שמואל בריה דר' אבהו גרסת דק"ס בריה דרבבהו, ועיין ערכו.
רב בבי
בשם ר' חייא רבה כן מובא ביוחסין ובסה"ד, והרב המגיה שם אות וי"ו כתב שביוחסין שלפניו איתא רב ביבי ביו"ד, אבל ביוחסין השלם לונדון איתא רב בבי, ושם אות ח' תופס בזה את סה"ד ואין שום תפיסה בזה.
בג בג
יוחנן בן בג בג קידושין י:.
ר' בדן
כן מובא ביוחסין שהוא שם חכם, ולא נמצא בשום מקום זולת מה שאמרו ר"ה כה: בדן בדורו כאהרן בדורו, אך שם קאי על שמשון דאתי מדן.
בהא (ס"א באתה)
בתמורה כט. בהא א"ר יוחנן עד שיאכילוהו כרשיני עכו"ם, א"ל ר' אבא לבהא מפלגיתו אתון אעולא? א"ל לא, א"ר אבא ידע בהא לשנויי שמעתא, ואי לא דסליק התם לא הוה ידע דא"י גרמה ליה, א"ל ר' יצחק בהא מיכן ומיכן (שלמד בין בבבל בין בא"י, ר"נ).
רב בודיא
נזכר גיטין מה: שהקשה לרב אשי (כחבר).
בוזי
(יחזקאל בן בוזי הכהן)
רב חמא בר בוזי ברכות נ..
