קושיית ר' אילעא קאי על הברייתא ובדק"ס ליתא תיבת "א"ל".
מקומו הקבוע דר' אילעי היה בצור ושם הורה הוראות כשביעית פ"ב ה"ד ר' בא ר' לא הוו יתבין בצור אתא עובדא קומיהון הורי ר' לא, ובמע"ש פ"א ה"א מפל ט"ס ושם ר' אמי וצ"ל ר' אילא כאשר אמר שם להלן.
ובע"ז יג: אשכחיה ר' יונה לר' אילעי דקאי אפתחא דצור וכו', וגרסת דק"ס ר' אלעא ובדפוס פזרו ר' אילעאי. והיה הולך לפרקים למקום מושב הנשיא כשבת ס"פו גרמני עבדא דר' יודא נשיא יצא ללות לר' אילא אתא כלב שוטה ורצה לישוך לר' אילא וגער ביה הגרמני, שבקיה ואזל בתר העבד.
מגודל חסידותו נביא אך מאמר אחד ביצה פ"ה ה"ב שפ"א נתאחר בב"המד וכשבא לביתו מצאן ישנים (ושבת היה) ורבץ על הסולם שלא להקיש על הדלת.
בדבר ב"ב מצינו שנשא אשה כהנית ע"פ עדות חבירו ר' אבהו עירובין נג:, ומצינו שהיה לו אח בשם ר' נחום כביצה פ"ה סה"ב.
ובסה"ד מביא שדעת רש"י בכורות מב: ששני ר' אלעאי היו ובמחילה שגג בדבריו, כי רש"י מביא אך שהיה אחד תנא ואחד אמורא אבל לא ששני אמוראים היו בשם זה.
ר' אילעאי בן אלעזר
נזכר שבת ס. ולפי סידור הגמרא מקודם דברי שמואל ואח"כ דבריו ואחריו דברי רמי בר יחזקאל משמע שהיה מתלמידי שמואל.
ר' אלעאי בר ברכיה
נזכר תענית י:, ובסוטה מט: ר' אילעה בן יברכיה ד"פ, ובסנהדרין צד: לגרסת דק"ס ר' אילעה בן יברכיה וגרסא שלנו ר' אלעזר בר ברכיה, ובסנהדרין קד: לגרסת דק"ס א"ר אלעא בן ברכיה א"ר יוחנן ובע"י הגרסא ר' אלעאי בר ברכיה אר"י כל המציק לישראל אינו עיף.
ר' אלעאי בר מנחם
נזכר ויק"ר פ"א-יג.
ר' אלעאי בר שמעיה
נזכר ויק"ר פ"י-ה, אך בב"ר ספ"כב הגרסא ר' אלעזר בר' שמעון וכן הוא בפד"כ קס..
אליהו
נביא כל מקום שנזכר אליהו בש"ס ונחלקם לשלשה חלקים.
- מעשיות ממנו.
- מאמריו.
- את אשר ידובר בו.
ברכות ג. א"ר יוסי פ"א נכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אליהו ז"ל ושמר לי על הפתח - וקרא לר' יוסי בני ור' יוסי למד ממנו ג' דברים.
ברכות ו: ההוא גברא דהוה מצלי אחורי ב"הכנ - חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כדו בר קיימת קמי מרך, שלף ספסירא וקטליה.
ברכות נח. ר' שילא הלקה לאחד יען שבעל נכריה, ומסרו למלכות ושאלוהו מ"ט הלקוהו א"ל דבעל חמרתא א"ל יש לך עדים - אתא אליהו אדמי כאינש ואסהיד.
שבת לג: כשנחבא רש"בי ובנו במערה והיו שם יב' שנים אתא אליהו וקם אפתחא דמערה אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר.
שבת קט: רב שימי בר אשי בלע נחש אתא אליהו אידמי ליה כפרשא אוכליה כשותא וכו'.
תענית כא. כששלחו את נחום איש גם זו למלך עם תיבת אבנים טובות ובאושפיזא החליפו בעפר, וכשהביא העפר לפני המלך בקשו להורגו אתא אליהו
