אידמי כחד מינייהו א"ל דלמא הא עפרא מעפרא דאברהם אביהן וכו'.
שם כב. רב ברוקא חוזאה הוה שכיח אליהו גביה ושאל לאליהו בשוקא אי איכא הכא אינש בן עו"הב והראהו.
שם כד. רב יהודה כשהיה מתפלל אמטרא א"ל לשמעיה שלוף לי מסאניי שלך ליה חד מסאנא כי מטא למישלף אחרינא אתא אליהו וא"ל אמר הקב"ה אי שלפת אחרינא מחריבנא לעלמא.
כתובות סא. אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד ספי (להמשרת) מכל מין וחד ספי מחד מינא מר משתעי אליהו בהדיה ומא לא משתעי. וכן רב מרי ורב פנחס בני רב חסדא מר קדים ספי ומר מאחר ספי, דקדים ספי משתעי אליהו בהדיה וכו'.
שם קו. רב ענן הוה רגיל אליהו דאתא גביה דהיה מתני ליה סדר דאליהו וכעס עליו אליהו ולא אתא יתיב בתעניתא ובעי רחמי ואתא, אך היה מפחד ממנו ועבד תיבה ויתיה קמיה - והיינו דאמרי' סדר דאליהו רבה וסדר דאליהו זוטא.
נדרים ג. כשהיה לן ר"ע עם אשתו בת כלבא שבוע בבית התבן אתא אליהו אידמי להון כאינש וקא קרי אבבא ושאל מהן אך יוכלו ליתן לו מעט תבן שילדה אשתו ואין לו שום דבר להניח תחת מראשותיה, וכדי לנחם את ר"ע עשה זאת.
קידושין מ. רב כהנא הוה קא מזבין דיקולי תבעתיה מטרוניתא אמר לה איזיל איקשוט נפשאי סליק וקא נפיל מאיגרא לארעא אתא אליהו קבליהו א"ל אטרחתן ד' מאה פרסי.
ב"מ פד. ר' ישמעאל בר"י היה ממונה מן המלכות לתפוס גנבי פגע ביה אליהו א"ל אד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה? - וא"ל שיברח ללודקיא.
שם פה: שריפא אליהו לעיניה דההוא צורבא מרבנן. ושם מובא מעשה נורא שאליהו היה שכיח במתיבתא דרבי, פ"א נתאחר מלבא וכשבא שאלו רבי למה נתאחר וגילה לו סוד איך שיוכלו להביא משיח שר' חייא ובניו יתפללו, וגזר רבי תעניתא וירדו ר"ח ובניו להתפלל וכשאמר משיב הרוח נשב זיקא, מוריד הגשם אתא מטרא, כי מטא למימר מחיה המתים רגש עלמא אמרי ברקיע מאן גלי רזיא בעלמא, אמרי אליהו אתייחו לאליהו מחיותו שיתין פולסי דנורא אתא אידמי לה כדובא דנורא על בינייהו וטרדינהו.
שם קיד. רבה בר אבוה מצא לאליהו שקאי בבית הקברות של עכ"ום א"ל לאו כהן הוא מר - א"ל לא מתני מר טהרות - עייליה לג"ע וכו'. ובירושלמי תרומות פ"א ה"ד איתא המעשה שחסיד אחד שאלו וכו'.
ב"ב ז: ההוא חסידא דהוה רגיל אליהו דהוה משתעי בהדיה עבד בית שער ולא אישתעי בהדיה.
סנהדרין צח. ר' יהושע בן לוי אשכחיה לאליהו דהוי קיימי אפתחא דמערתא דרש"בי, א"ל אתינא לעלמא דאתי? א"ל אם ירצה אדון הזה (הקב"ה) א"ל אימת אתי משיח וכו'.
ובכתובות עז: מכריז אליהו פנו מקום לבר ליואי.
וב"ר פ"לה-ב אליהו ז"ל ורי"בל הוון יתבין תנין בחדא מטון שמועה מן דרש"בי אמרי הא מרא דשמעתא ניעול ונישייליה.
מכות יא. ההוא גברא דאכליה ארי ברחוק ג' פרסי מיניא דרי"בל ולא אשתעי אליהו בהדיה ג' יומי.
ובירושלמי תרומות ספ"ח עולא בר קישב תבעתיה מלכותא ערק ללוד לגביא רי"בל ורי"בל מסרו למלכות ולא נראה אליו אליהו וצם כמה תעניתא ואיתגלי ליה א"ל ולמסירת אני נגלה? א"ל ולא משנה עשיתי? א"ל וזו משנת חסידים?
ובדמאי פ"ב ה"א המעשה שהיה עם
