עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/106

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


מו"ק יח:, ובטבעת הילדים כיומא עח:, ובטבעת יין כמו"ק יב..

בדבר שמו האמיתי יש מחלוקת בין רבותינו, יען כי בכל הש"ס נקרא בשם אביי, אבל גם מצינו שקראו רבא חבירו תמיד בשם נחמני כשבת לג. אמר ידענא בנחמני, שם עד. ונדרים נד: שפיר קאמר נחמני, וכן הוא כתובות סה., סוף הוריות, ע"ז נח., וכן נקרא מדתמא דגמרא בגיטין לד: והלכתא כנחמני, ופסחים קיב: הזהרו בנחמני, ובגיטין מה. אי לאו דנחמני את. ודעת רשב"ם בפסחים קיב: והר"ן בנדרים נד: דנחמני היינו אביי וקרו ליה הכי משום שנתגדל בבית רבה בר נחמני, א"כ דעתם ששמו האמתי הוא אביי, ואך יען שנתגדל בבית דודו קראוהו נחמני.

ובערוך ערך אביי דעתו ששמו האמיתי היה נחמני ע"ש אבי רבה, ולא היה קורא לו כל שעתא נחמני בשם אביו אלא הוה קרי ליה אביי בלשון ארמית, א"כ דעתו ששם אחד הוא, וברש"י גיטין לד: וז"ל דע"ש שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום, השיאו את שם אביו נחמני, משמע שסובר כהרשב"ם, וביוחסין ערך אביי מביא כל הדעות ומביא שאביי הוא נוטריקון "אשר בך ירוחם יתום".

והרב החכם ר"י רייפמאן בספרו פשר דבר ירצה לומר כי אביי הוא שם סורי ונגזר מפעל ביא אשר יורה לשון הזאת על נחמה ואל"ף הוא הוספה בלשון זה, ובעברית נקרא נחמני, ודעתו כמעט אחד עם דעת הערוך. (ומה שמובא ברש"י סוף הוריות וז"ל וא"ד דבלשון גנאי קרי ליה נחמני, הוא מתלמיד טועה).

וכשנתגדל קצת לקחו רבה דודו תחת כנפיו כברכות מח: אביי ורבא [בר רב חנן] הוו יתבי קמיה דרבה ושאל להם למי מברכין אמרי ליה לרחמנא, ורחמנא היכא יתיב, ונפק אביי לברא אחוי כלפי שמיא, והשני אחוי לשמו טללא, ואמר להו תרוייבו רבין הויתו, ובפסחים קטו: אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזא דקא מדלו השלחן מקמיה א"ל עדיין לא אכלינן, א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה.

ויען שגם רבה היה אז עוד בימי עלומיו, כאשר בארנו בערך רבה שהיה זקן מאביי אך לערך י"ז שנה, והיה אז רבה תלמידו דרב יהודה בפומבתידא, הביאו רבה לישיבת רבו להתחמם באורן של זקני הדור, כפסחים קה: שעולא איקלע לפומבדיתא א"ל רב יהודה לרב יצחק בריה זיל חזי היכי אבדיל לא אזל ושדר לאביי. ואביי מסר לו היכי אבדיל, ונוכל לידע בבירור כמה שני אביי היה אז, כידוע שר' יוחנן נפטר תקצ"ט כמבואר בערכו, ור"א נפטר בשנה אחת עם ר"י כמבואר באגרת דרש"ג ח"ג פ"ב, ועולא נפטר בחיי ר"א ככתובות קיא. וא"כ אף הם נאמר שהמעשה היה בשנה האחרונה לימי חיי עולא היה אז אביי אך כבן תשע או עשר, ובוצין בוצין מקיטפיה ידיע שגם אז היה ניכר שלגדולות נוצר ולכן מצינו סנהדרין ל. שהקשה לעולא. אבל בפטירת רב יהודה (שנפטר תר"י לשטרות) היה אביי למעלה מעשרים ולכן מצינו פסחים ו. מה:, שבועות לה. שהקשה לרב יהודה.

וכן מצינו שאמר בשם חייא בר רב כשבועות יז:, ובשם רב חננאל תלמידו דרב כקידושין עב., וכן מצינו שהקשה לרב חסדא כתענית יב., ובזבחים יד. א"ל אביי לאומרא דר"ח בעי מרב חסדא, כי בפטירת ר"ח (שנפטר תר"ך לשטרות) היה אביי כבר גדול הדור והיה אז לערך בן שלשים.

אמר לשמעתיה דרב גידל מגילה ג:. הקשה לרבה בר"ה ב"מ לד., וכן מצינו שאמר אביי הכי אמר רב ששת כקידושין טז., הכי אמר רב כהנא אמר רב ברכות