60
סוף ימי החשמונאים ומנהיגי הדור
בית דין לא נתבטלה גם אז, ויהי מאז אחרי הנשיא וככל אשר יתבאר זה עוד בדברינו. והנשיאות הזאת והסנהדרין הגדולה כללה בתוכה דברים רבים מצרכי צבור של כלל ישראל, מהענינים הגדולים של האומה בכללה.
וגם כל מעות יתומים אשר עדין לא הגיעו לפרקם היו מונחים בלשכת בית המקדש תחת רשות הנשיא ראש הסנהדרין במקדש ד'.
והוא ענין דברי הברייתא על זמן מאוחר אשר הלך מתוך הסדרים הקודמים, בגיטין ד׳ ל׳׳ז תני רמי בר חמא יתומים אין צריכים פרוזבול דרבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומים. ואין אלו מליצות ״רבן גמליאל ובית דינו אביהם של יתומים׳ ואין זה בדין פרוזבול לבד, כי אם דבר קיים ונמשך כן מהימים היותר ראשונים. ובספר שני לחשמונאים סי׳ ג׳ נאמר כי שמעון אחד מהכהנים הביא דבתו רעה לפני נציב המלך סילייקוס בחילת סוריא אפאללוניוס כי אוצרות בית המקדש מלאים כסף וזהב לרוב מאד יותר הרבה מהנדרש לצרכי המקדש, אבל כאשר בא שלוחו של המלך לירושלים הראה לו חניו הכהן הגדול כי הכסף האצור שם בלשכת בית המקדש אינו כסף של כלל הצבור כי אם כסף של יחידים, כסף יורשים וצואות והכסף אצור שם בלשכת המקדש, והוא כסף אלמנות ויתומים.״
וזה הי׳ עוד לפני ימי החשמונאים ואז הי׳ עוד הכהן גדול הנשיא והממונה על כל זה, והי׳ זה אז תחת יד חניו הכהן הגדול. והיו נשמרים ואצורים שם עד אשר יוגדלו ויחולק להם על פי בית דין ככל דיני התורה בדיני יורשים, ודיני צואת שכיב מרע, ולאלמנה בכתובתה, נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל ,וליתומים בכתובת אמם ,וכל דיני קרובים ויורשים.
והנה הי׳ כל זה מונח באוצר לשכת המקדש, ששם הי׳ אז גם המקום של בית דין הגדול, בית דין של כל ישראל.
והוא זה עצמו הנאמר בזמן מאוחר "רבן גמליאל ובית דינו אביהם של יתומים.״
וזה עצמו הוא גם הנאמר במשנה במס׳ ערכין ד׳ ל"א) :פ"ט מ"ד).
"בראשונה הי׳ נטמן יום שנים עשר חדש שיהא חלוט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו "בלשכה" ויהא שובר את הדלת ונכנס. אימתי שירצה הלה יבוא ויטול את מעותיו."
והכונה על הלשכה הזאת, שעמדה תחת יד הבית דין הגדול, ברשות הנשיא, לכל דבר העם בכללו.
ובמשנה שקלים פרק ה׳ משנה ו׳ נאמר:
שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשאים, ואחת לשכת הכלים, לשכת חשאים יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי. וגם הלשכה הזאת הי׳ אוצרה גדול מאד עד שיאזעפוס XII, 5, 4בדברו על אנטיוכס עפיפהאניס ואשר שלל את המקדש יפרט את הלשכה הזאת גם בפרט, ויאמר שגם את אוצר "לשכת חשאין" בזז לו ויקח.
והנה הי׳ גם זה במקדש, ונוגע לכל האומה בכללה לטובת הרבים.
