עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/66

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

סוף ‫ימי החשמונאים ומנהיגי הדור‬

‫לא‬

‫ ‫וכל זה אינו ענין לעבודת הקרבנות ומעשי המקדש‪ ,‬אבל הי׳ קשור ואחוז‬ ‫שם עם כל קשר אחדות העם והפקוח הגדול אשר יצא משם על כל צרכי‬ ‫הצבור בכללו‪.‬‬

‫ועי׳ במס׳ נדרים ד׳ מ"ו: (פ"ה מ"ה) הריני עליך חרם המודר אסור‪ ,‬הרי את‬ ‫עלי חרם הנודר אסור, הריני עליך ואת עלי וכו׳ והכותב חלקו לנשיא (אז הם‬ ‫מותרין להשתמש) וכו׳ ר׳ יהודה אומר אין אנשי גליל צריכין לכתוב שכבר כתבו‬ אבותיהם על ידיהם‪.‬‬ ‫ וכל הדברים האלה היו החוטים והגידים הגדולים אשר קשרו וארגו יחד את‬ ‫כל העם עם הנשיאות והבית דין הגדול במקדש‪.‬‬ ‫ ועי׳ ירושלמי מעשר שני ספ"ה דאמר ר׳ יוסי בשם ר׳ תנחום בר חייא ר'‬ ‫‪ חזקיה‬ר' אלעזר בי ר׳ יוסי ר׳ תנחום בר חייא בשם ר׳ יהושע בן לוי בראשונה‬ ‫הי׳ מעשר נעשה לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר‬ ‫ושליש לעניים ולחבירים שהיו בירושלים. אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון מן דהוה סליק‬ ‫למדין בירושלים עד דתלת איגרין הוה יהיב מדידיה מכאן ואילך משל אוצר וכו׳‪.‬‬

‫ומן דהוה סלק למדין בירושלים, היינו למדין לפני בית דין הגדול, כי בתי‬ ‫דינין סתם היו בכל עיר ועיר‪.‬‬

‫וכל זה הי׳ כן מן הימים הראשונים כי בירושלמי מעשר שני שם נאמר‬ ‫שזה נשתנה מימי יוחנן כהן גדול ואילך, וכל זה הי׳ שם אצל הבית דין הגדול‬ ‫במקדש‪.‬‬

‫וענינים רבים עוד שהי' יוצא מהם בשם הנשיא לכל קהל הגולה, גם לבד‬ ‫ארץ ישראל, ובארץ ישראל עצמה כמו כל הדברים שהוזכרו יחד בהברייתא במס׳‬ ‫סנהדרין ד׳ י״א:

"מעשה ברבן גמליאל (הזקן) שהי׳ יושב על גב מעלה בהר הבית‪ ,‬והי׳‬ יוחנן סופר הלז עומד‬ ‫לפניו ושלש אגרות חתוכות לפניו‬ ‫מונחות אמר לו טול‬ ‫אגרתא חדא וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאה ולאחנא בני גלילאה תתאה שלומכון‬ ‫יסגא מהודעין אנחנא לכון דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא ממעטנא דזיתא‬ ‫וטול אגרתא חדא וכתוב לאחנא בני דרומא שלומכון יסגא מהודעין אנחנא לכון‬ ‫דזמן ביעורא מטא לאפרושי מעשרא מעומרי שיבליא וטול איגרתא חדא וכתוב‬ ‫לאחנא בני גלוותא בבבל ולאחנא דבמדי ולשאר כל גלוותא דישראל שלומכון‬ ‫יסגא לעלם מהודעין אנחנא לכון דגוזליא וכו׳ וזמנא דאביבא לא מטא ושפרא‬ ‫מילתא באנפיי ובאנפי חביריי ואוסיפית על שתא דא יומין תלתין."

‫והנה כתב אגרת אחת "‬לאחנא בני גלילאה עילאה ולאחנא בני נלילאה‬ ‫תתאה", וכן אגרתא חדא לבבל ומדי ולשאר גלוותא דישראל, היינו הארצות‬ ‫הסמוכות, ובהכרח שהאגרות הכוללות מהנשיא באו למקום מיוחד ומשם שלחו‬ ‫דבריהם לכל מקום ומקום בשם הנשיא והסנהדרין‪.‬‬

‫וגם זה לא עשה רבן גמליאל בביתו כי אם בבית המקדש ועל גב מעלה‬ בהר הבית‪.‬‬

‫שכל ההנהגה הכוללת היתה קשורה עם המקדש ומשם יצאה לכל‬ ‫המקומות‪.‬‬ ‫