עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/330

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

קסג‬

‬‫‬‬ ‫וראשונה עלינו להעיר על דברי המשנה במס׳ תענית פ״ד משנה ב׳:‬

‫אלו הן מעמדות לפי שנאמר (במדבר כ״ח) צו את בני ישראל ואמרת‬ ‫אליהם את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו‬ "‬התקינו נביאים הראשונים" עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר הי׳ מעמד‬ ‫בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראלים וכו׳‪.‬‬

‫וכל זה תקנו "נביאים ראשונים" בתמידין שהן בכל יום, אבל קרבן הבא‬ ‫לקיצין במו קרבנות ראש חדש וחול המועד נהגו באמת מהימים הראשונים באיסור‬ ‫מלאכה.

‫והן דברי המשנה במס׳ פסחים ריש פרק מקום שנהגו שנאמר שם:‬

‫מקום שנהנו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות עושין מקום שנהגו‬ ‫שלא לעשות אין עושין ההולך וכו׳.

‫והנה זה שתלוי במנהג הוא רק לפני חצות לפי שהפסח אי אפשר להקריב‬ ‫לפני חצות, שאינו נשחט אלא בין הערביים, אבל מחצות ואילך אסור הוא מדינא.

‫וזה עצמו נהגו גם בראש חדש שהי׳ בו קרבן צבור מיוחד לבו ביום.

‫ואמנם כי יש בזה ענין גדול וכולל, אשר יראה לנו את מעמד הדברים גם‬ ‫בימי הבית השני וגם בימי הבית הראשון.

כי אמנם עיקר התקנה הזאת ביטול מלאכה לעם הי׳ מפני עסק התורה, אשר‬ ‫אז הלכו כולם לשמוע דבר ד׳, ולדעת דרכי התורה.

‫ובהיות זה ענין גדול מאד עלינו לעמוד על הדברים ולבארם. ‬‫‬‬

‫פרק לד‪.‬‬

‬‫‬‬ בספר החשמונאים א׳ סי׳ א׳ נ״ה נאמר על המתיונים בראשית מעשיהם‬ ‫נגד טובי העם, בתחלת פרצם ביד רמה בימי אנטיוכוס עפיפהאנעס לאמר:

"ויזבחו ויקטרו בחוצות ולפני פתח ביתם, ואת ספר תורת ד׳ אשר מצאו‬ ‫קרעו לגזרים, וישרפו אותם באש, וכל אשר נמצא אתו ספר תורת ד׳, ואת שומרי‬ ‫מצוה הרגו לפי חרב ככל דברי המלך, וכמשפט הזה עשו לבני ישראל מדי חדש בחדשו בהקבץ העם אל הערים.״

‫אבל מה הי׳ דבר הקיבוץ הזה אל הערים מדי חודש בחדשו ומה הוא‬ ‫הדבר הזה אשר ביאתם חדש בחדשו הי׳ נגד רוחם של המתיונים הפושעים, זה‬ ‫ידענו מכתבי הקדש מאת אשר הי׳ בימי הבית הראשון אשר הלך כן על הסדר‬ ‫ולא נשתנה ונמשך ובא כן גם בכל ימי הבית השני.

‫והן דברי הכתוב בישעיה א׳ י״ג:

"חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה."

‫והן גם ענין דברי הכתובים במלכים ב׳ ד׳ כ"ב "ותקרא אל אשה ותאמר‬ ‫שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלקים ואשובה, ‫ויאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת.״ ‬‫‬‬