עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/320

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‫קנח‬

‬‫‬‬ ‫והנה האריכו יותר מדי, אף כי לא אמרו ולא כלום.

‫ודברי יאזעפוס אלה אי אפשר שיהיו כנדרי הקדש שעל זה לא הי' יכול‬ ‫לאמר "אבל בשום מקום ומדינה לא נמצא זה כי אם אצל היהודים".

‫שהרי הדבר ידוע שגם כל העמים נדרו והביאו קרבנות לבתי שקוצם, זבחי‬ ‫הבהבי, וגם השם קרבן על קרבנות הנקרבים הוא כן גם אצל הערביים, אשר‬ ‫יאמרו גם הם על זה "קרבאן" וכבר היו הערביים גם הם לעם הרבה מלפני הימים ההם.

‫ויאזעפוס יאמר על זה מפורש "וכבר היו גם בימים הקדמונים מנהגים‬ ‫רבים של בני ישראל ידועים ומפורסמים וכבר אז בימים הקדמונים ההם מצאו‬ ‫להם מנהגינו מהלכים בין העמים ויחקו את מעשי בני ישראל״.

‫וכל זה אי אפשר לאמר על הבאת קרבנות, או נדרים ונדבות של חפצים‬ ‫לבית המקדש, שכל זה היו דברים הנהוגים גם לכל העמים מימי עולם.

‫אבל דברי יאזעפוס פשוטים, ואין דבריו בענין נדרי הקדש, כי אם לנדרי‬ ‫איסור ומתפיס בקרבן, ששם באמת "הקרבן" הוא לעצמו שבועה, ועל זה הם‬ ‫דברי היוני טהעאפהראסט אשר הביא מה שהעתיק מספר חוקים של בני צור כי‬ ‫נאסר להם לישבע בהשבועות הנהוגים אצל עמים אחרים, ובין כל עניני שבועה‬ ‫אשר ימנה ויספור שם, יחשוב נם את השבועה הידועה "קרבן״.

‫וזה הוא באמת כדברי יאזעפוס רק אצל היהודים לבדם, אפס זולתם.

‫ולשון המשנה במס׳ נדרים ד׳ י״ג הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור.

‫ולשון המשנה שם ד׳ י׳: (מ"ג) האומר לחולין שאוכל לך וכו׳ אף על פי‬ ‫שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן.

‫וכדברי הרא״ש שם "הרי זה נדר בקרבן כאילו התפיס בקרבן וסתם נודר‬ ‫בקרבן מתפיס״.

‫ולשון הרמב״ם בה׳ נדרים פרק א׳ הלכה ז׳ "האומר פירות אלו עלי קרבן, ‫או שאמר הרי הם כקרבן, או שאומר לחבירו כל מה שאוכל עמך עלי קרבן, או‬ ‫כקרבן או הרי הן עלי קרבן הרי אלו אסורין עליו״.

‫וכל אלה נדרי איסור הן בין אדם לחבירו והלשון "קרבן״ הוא השבועה.

ועל זה יאמר יאזעפוס בצדק "אבל בשום מקום ומדינה לא נמצא זה כי אם אצל‬ ‫היהודים״.

‫לפי שזה הוא באמת אך חוקים ומשפטים אשר לא עשה כן לכל גוי, ואין‬ ‫אצלם מכיוצא בזה כל מאומה. ‬ ‫וכדברי היוני שלקחו זה בני צור מעמים אחרים, ועל כן ענשו על זה ‫בחוקי המדינה לכל אשר יעשה כן.

ועל זה הוא שיעיר יאזעפוס בצדק שמזה מבואר "שכבר בימים הקדמונים‬ ‫היו מנהגים רבים של בני ישראל ידועים ומפורסמים וכבר בימים הקדמונים ההם‬ ‫מצאו להם מהלכים בין העמים עד שהם חקו בזה את בני ישראל״.

‫ויאזעפוס בזמנו הביא זה בין ראיותיו נגד אפיאן להראות כי העמים ידעו‬ ‫את ישראל גם בימים הראשונים.

‫ואנחנו בימינו אלה נוכל להשתמש בראיה זו עצמה וכיוצא בה נגד אנשים‬ ‫מבני ישראל, אשר לא רצו לחקור בחכמת ישראל, וישתדלו בחזקת היד להכחיש‬ ‫את עצמינו. ‬‫‬‬