עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/321

‫‪316‬‬

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫ואם כי דברינו במקום הזה אינם כי אם בנוגע "ליסודי תקנות דרבנן״ ולא‬ ‫לכל הדברים אשר הנם מדאורייתא ונדרי איסור אלה דינם דין תורה.

‫אבל כל הלשונות ההם באין כבר מתוך מה שתפסו בלשונם מתוך יסודי‬ ‫ההוראה לשון קצרה ונהגו כן, ועל ידי זה הוא דין נדרי איסור, וענין דברי‬ ‫יאזעפוס הנם לא עצם הדין, כי אם מה שחקו העמים את בני ישראל וינהגו‬ ‫מנהגם, ‬וזה הוא גם נוגע לכל דברינו במקום הזה^(פ״ז).

‫והנה היוני הזה הי׳ זמנו קרוב לזמן אנשי כנסת הגדולה והי׳ בראשית ימי‬ אנטיגנוס איש סוכו.

‫אבל הנה דברי המוסר היוני טהעאפראסט אינם על מה שנהגו באותה שעה, ‫דבריו הם מה שהעתיק מחוקי ארץ צור (טירוס) את אשר חקקו כבר לבני עמם‬ ‫בספר החוקים, ויעתק משם את אשר חקקו כבר, לענוש על זה.

‫וזה ודאי שלא חקקו חוקים ועונשים על ידי איזה מקרה בודד שקרה כי‬ ‫עשה איזה איש לעצמו, ואין ספק שראו שהדבר פורץ דרך ומתפשט בין העם.

‫ודבר שאין צריך לאמר הוא שעם נכר הלוקח מנהג מעם אחר, מנהג זר‬ ‫הבא שם, בודאי שבתוך העם הראשון אשר מהם לוקח זה, שם נתפשט הדבר‬ ‫ונשתרש מימים רבים.

‫וזה באמת כן הוא, ככל אשר יתבאר בחלקי הספר הקודמים, כי לא לבד‬ ‫שמעולם לא נשתכחה תורה מאהלי תורה, מדור דור, כי אם שגם בין ההמון‬ ‫הגדול, הנה גם בימי הבית הראשון, אף כי אלפים למדו אל דרך הגוים ביצרא‬ ‫דעבודה זרה, אשר הוא מטבע ההמון וחלושי הדעת לתור אחרי עיניהם, ובפרט‬ ‫בהיות זה אז גם קשור יחד עם עגבים ותאות נמבזות, אבל בנוגע למצוות המעשיות‬ ‫בכללן, בזה לא יצאו מן הכלל גם אלה, ויחד עם שלומי אמוני ישראל, נהגו גם‬ ‫הם בכל דברי התורה^(פח).

‫והנה בדברי יאזעפוס מפי החכם היוני יש לנו רק זה לבד שהעמים חקו‬ ‫את מנהג ישראל ויעשו כמעשיהם, ובודאי שאצלם הי׳ זה רק כצל בנטותו ורחוק‬ ‫מדרכי התורה, ונהגו מה שנהגו כמחקים את מעשי אחרים.

‫אבל זה ודאי שבמקומו אצל בני ישראל אשר משם לקחו זה, שם הי׳‬ ‫הדבר כמו שהוא, וכמה יסודי הלכות ממס׳ נדרים נדרוש לזה שהמתפיס בקרבן‬ ‫הרי זה אסור, והוא באמת מראשי יסוד המסכתא הזאת, מס׳ נדרים.

‫וזה הוא באמת עיקר דבר הקבלה, דהיינו שהמצוות חיו יחד עם העם, ‫ונוסף על הידיעה במקומי התורה, ידעו זה כל העם מתוך הנהגתם התדירה, ידעו‬ ‫את כל דרכי המצוות, ופרטי ענינם‪ ,‬מתוך ההנהגה של דבר יום ויום‪.‬‬ ‬‫‬‬

---

‬‫‬‬

הערה (פח): ונראים הדברים שבזה הוא שיצא שהעכו"ם אמרו זה בלשונם הם, ויהיו על ידי זה לכינויין לקרבן (עי׳ נדרים פ"א מ"ב) וישראל שבו לאחר זמן והשתמשו גם בלשונות האלה בהיותם יושבים בין‬ העמים ומשתמשים בלשונם.

הערה (פ״ח): ואך זה לבד חוא טעם הדבר על אשר כבר התפלאו רבים, כי נראה את בני ישראל ‫מיד אחרי בואם לבבל בכל טהרת הקדש.

‫אבל הוא לפי שגם לפני זה, בנוגע למעשי המצוות עשו הכל ונתנו על פי דברי התורה, בכל מעשי‬ ‫המצוות, ומכיון שגלו הנחו את עצבי הגוים, לא הי' חסר להם דבר, ואחרי אשר גם הרעים עזבו את חבעלים, ‫נגררו מעתה אך אחרי הטובים, ובזמן קצר הטו כולם שכם אחד, וינהו בני ישראל אחרי ד', ויבואר ‫כל זה‬ במקומו. ‬‫‬‬