26
הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
התושבים גם יחקו את מנהגי היהודים, כי בהיות מספר היהודים גדול שם, יחיו
הרבה מהתושבים גם הם על פי דרכי היהודים ומנהגי חייהם. בארץ מצרים קבלו
זכיות מיוחדות וחלק גדול מעיר אלכסנדריא הוקצע למושבם המיוחד אף גם יש
להם שם מושל לעצמם העומד על פי המלכות בראש עדתם, וישפוט (עם בית
דינו הקבוע) את משפטיהם להצדיק ולהרשיע, ולקיים את כל שטרי מקח וממכר,
כאלו הי׳ הוא המושל אשר ימשול בארץ וכו׳ אלה דברי סטראבא.
וכן בא אצל יאזעפוס בספר XIV, 10אשר שם כתב את כל פקידות שרי הרומיים בנוגע להיהודים מראשית הימים אשר באו תחת ממשלתם, ובאות 17בא שם:
"לוציוס אנטאניוס בן מארקוס פראקוועסטאר אל המאגיסטראט והסענאט מעם סארדעס, מפני כי היהודים אשר יש להם זכות אזרחי רומא באו אלי, והראו לי כי מימי קדם כבר יש להם כפי חקי דתם מקום כינוס להתאסף יחד ובית דין ראשי כולל, אשר ידין וישפט ביניהם, ואשר גם הוא יקיים כל דיני משאם ומתנם, כי על כן הנני פוקד על פי בקשתם לקיים בידם את כל המוסדות האלה, ולהשאיר כן כל זה גם על להבא."
ובו־אשית דבריו בפרק זה יאמר יאזעפוס כי כזאת וכזאת נמצא בספרי הפרסיים והמוקדנים בנוגע להיהודים מהימים הראשונים בימי הפרסיים והיונים אשר מלכו בארץ לפני הרומיים, אבל מפני שכל הדברים ההם ימצאו בספרים אשר הנם רק בידי יחידי סגולה, הנהו מביא (למטרת דבריו שם) ממה שהי׳ מראשית ימי ממשלת הרומיים בארץ, אשר על זה יוכל להעתיק מהנמצא כתוב על עמודי שיש בראש הומיות, ומהמונח בבתי עקד העם ובהקאפיטאל.
ובתוך הדברים בא שם באות 12: "בימי משרת הפריטאן ארטעמאן האימפעראטער דאלאבעלא אל הסענאט ואל המאגיסטראט ואל העם מעפעזוס (העיר הראשה Ephesusבאסיא) אלכסנדר בנו של טהעאדארוס שלוחו של הורקנוס בן אלכסנדר ינאי הכהן הגדול ונסיך היהודים הודיע לי כי היהודים לא יוכלו לקחת חלק בין צבא המלחמה, מפני כי ביום השבת לא יוכלו לשאת כלי זיין(ט״ו) וללכת בשבת (חוץ לתחום) וגם לא יוכלו למצוא שם מאכלות המותרות להם על פי החק ועל פי מנהגם, כי על כן הנני נותן להם חופש מעבודת הצבא ככל אשר עשו להם גם כל ההולכים לפני וכו׳ והנני מצוה לפרסם פקודתי זאת בכל עיר."
ומזה הננו רואים שני הדברים יהד כי היו גם שם׳ רבים מבני ישראל, וכי שמרו כל משמרת התורה בכל טהרת קדושתה דאורייתא ודרבנן וכל מנהגי ישראל.
ושם 14נאמר מיושבי האי דלוס:
"מרקוס פיזא כאשר בא אלינו להרים אנשים לצבא קרא אותנו ואת שאר התושבים ממקומותיהם ויצו לבלי לאנוס את היהודים לקחת מהם אנשים לצבא
הערה (ט״ו): במשנה במס' שבת ד׳ ס״ג נאמר ״לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס
ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת, ר' אליעזר אומר תכשיטין הן לו."
ולפנינו נראה כן במקומות הרבה שדברים שהי׳ מנהג העם מנהג כולל לאיסור נחלקו התנאים אם זה אסור מדינא, או שאינו אלא מנהג אצל העם שהחמירו על עצמם, ומותר מדין האיסורין.
