הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
יד
כי הקאנסול קארנעליוס לענטולוס חפש אותם מזה מפני חקי דתם, והפקודה הזאת עלינו לשמור מבלי לשנות."
ויסיים שם יאזעפוס:
״וכן גם פקדו והודיעו בנוגע להיהודים נם הסארדיאנער."
ודברים רבים כאלה עוד באו שם בפרק הזה(ט״ז).
כן חיו בני ישראל שם היי שלוה, וישבו לבטח, ויהיו נכבדים דרכם נכון לפניהם, חיים חיי אושר, ועל פני כל העמים יכבדו.
פעם כה ופעם כה קרה שם מקרים מקנאת שכניהם, בהיות ישראל עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתערב, שמחת הוללותם זר להם, בחגיהם לא יקחו חלק, ונשיהם ובנותיהם יצניעו לכת, וגם כי עמדו ברוב המקומות על פסגת האשר בהנזרם מחיי הוללות וסכלות של שכניהם, ובשמרם כל דרכי התורה אשר שמה להם זר תפארה, ותתן להם עוז ותעצומות לעשות חיל, ותשמור חיי משפחתם, ותגדיל לשד חייתם.
אבל אך לעתים רחוקות עברה הקנאה הזאת משכיות לבב, ואך לעתים רחוקות יצאה בראש חוצות ותקרא למהלומות, ומבוכות בעיר וחוצה, וגם אם באה ונהיתה גם אז היתה רק כשוט שוטף כי יעבור, ובעבור מהומת פתאום ומשובת פתאים, והנה שבה המנוחה למקומה, ויוסיפו לחיות על מי מנוחות, ויחיו עוד הפעם גם במקום ההוא חיי שלום ושלות השקט, ובפרט אם אך הממשלה עמדה לימינם שקטיו גם כל אויביהם, וברית שלומם לא הופר.
והנה פתאום בימי הורדוס נראה חדשה בארץ, בנוגע לכל מעמד ומצב כל המושבות כולם, בנוגע לכל מושבות בני ישראל בכל הארצות הרבות והשונות, ולא פחד פתאום ודבר באפל, כי אם דרך חדשה של הנהגת מדינה, דרך של חשבון ודעת הלוקחת עמדתה על פי צורה חדשה של נטית קו על העבר, וחוקקת לה יסוד חדש על להבא, להוריד כל עוז היהודים לקחת מהם עמדתם ולהכניעם תחתיהם.
ולא נראה בזה לא מהומת פתאום, וסאון ברעש, אשר כעבור סופה והכל שב למקומו כשהי׳, כי אם השתדלות נמשכת בארחות מדינה, השתדלות נמרצה להשיב לאחור את בני ישראל לרעץ ולרוצץ אותם, השתדלות אשר לא תשוב מפני כל ותעשה דרכה בקרני ברזל.
ואלו קרה כזאת במקום אחד בודאי שבכל זה הי׳ עלינו להפש סיבת הדבר בתנאי המקום אז, או ברשעת הגויים האלה ביחוד, שהי׳ שם מה שהי׳ וקרה מה שקרה. אבל הננו רואים אז כן בעת אחת במקומות שונים, בין המון עמים רבים, וארצות שונות, והננו שבים ורואים מה שיפליא אותנו ביותר, כי גם פקודותיו של הקיסר על זה לבלי להרע להיהודים לא הועילו, והמעשים הולכים ואוחזים דרכם, הולכים בכל זה ונעשים, ולא מתוך מעשי ההמון הזועף ומתרגש, כי אם הולך ובא מתוך מעשיהם של ראשי הערים העומדים על הפקודים שומרי משמרת החוקים, העושים מעשיהם לא מתוך מקרי רגע, כי אם בקר רוח, ובמבט אל המטרה.
הערה (ט״ז): כל דברי מושבות היהודים לפרטיהם יבואו בחלק הרביעי אשר שם ידובר על כל מקומי
מושבות היהודים לבד ארץ ישראל ובבל.
