28
הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
הלא אין ספק שהדברים יורו על עצמם שזה בא מתוך ענין כולל וסיבה ידועה כוללת, ומרוח אשר צרר בכנפיו את כל העמים, ויתהלך מגוי אל גוי.
אבל מה הוא דבר הסיבה הכוללת הזאת, ומאין בא הרוח מארבע הרוחות לשרש את היהודים ממקום עמדתם זה עלינו לחקר לדעת.
יאזעפוס XVI, 6, 1יספר רק עצם הדבר עצמו ויאמר: ״בימים ההם הוכרחו היהודים באזיא הקטנה ובקירענע ולוביען לשאת הרבה מאד מבני העדות השונות שם אשר עשו לבני ישראל רעות רבות, ותחת אשר כל המושלים נתנו עד הימים ההם ליהודים כל שווי הזכיות וברית שלום, התחילו היונים להעיק להם מאז והלאה ולהצר צעדיהם, עד כי גם לקחו מהם בחזקה את כסף המקדש, ולא אמרו די בזה כי אם שהוסיפו גם לשלוח יד בנכסי אנשים פרטיים, וכל מעמד בני ישראל בכל הארצות ההם החל לרדת עד כי ראו עצמם בני ישראל בין המצרים ויבואו בבקשתם לפני הקיסר (אגוסטוס) ברומא לבקש ממנו לחוס על נפשם ומאדם, והקיסר מלא בקשתם, ויקיים להם את כל זכיותיהם אשר הי׳ בידם מימי קדם(י״ז)."
ושם XVI, 2, 3באו דברי יאזעפוס בזה עצמו בנוגע לאיי יאנינא ויאמר:
"כאשר בא אגריפא (חתן הקיסר) והורדוס ליאנינא, באו המון יהודים מכל ערי יאנינא (יאנישע שטעדטע) אל אגריפא לבקשו לבוא לעזרתם ולעמוד לימינם נגד היונים אשר לא יניחו אותם לשמור דתם ועל אשר בכונה גלויה יקראו אותם לעמוד למשפט דוקא בשבתות וימי מועד, וכי ישללו מהם הכסף הנועד לשלחו לירושלים, וכי יכריחו אותם לבוא בצבא נגד רצונם, ויכריחו אותם למסור להיונים את כל הכסף המונח תחת ידם לדברים שבצדקה, וכל זה הוא ננד חוקי רומא, אשר קיימו בידם את כל זכיותיהם אלה אשר הנם בידם כבר מימי קדם, ואשר על פיהם הנם חפשים מכל הדברים האלה, ובידם טובם."
ושם 5יאמר יאזעפוס על כל זה:
"הגריכים לא יכלו להשיב דבר על כל טענות היהודים נגדם, ולא הי' בזה דבר לפני השופטים לשפוט ביניהם, לפי שצדקת היהודים וכי כל טענותיהם אמת וצדק הי׳ ידוע לכל, ודברי היהודים הי׳ רק להסיר מהם את רעת היונים, אשר היונים עצמם לא יכלו להכחישם.״
וכל הדברים האלה הנם כחיךה סתומה אשר אין דרך להבינו.
רואים אנו כי ראשי היונים בכל עריהם עמדו עתה על נקודה חדשה בנוגע להיהודים.
אנחנו כהיום לא נרגיש תמהון למראה כל הדברים האלה בהיותינו עומדים כבר אחרי תקופת אלפים שנה אשר הנם כולם המשך מראה בלהות של מעשים כאלה. אבל עלינו לזכור כי בדברים האלה ובהמעשים ההם נעוץ תחלתן של כל המעשים הרבים אשר הלכו ובאו כן מאז והלאה עד היום.
ועל כן הנה כל אשר הי׳ אחר זה לא יפלא עוד כל כך, וברבות הימים שב הדבר כמעט לטבע העולם ומנהגו עד אשר לא יורגש כבר בכל זה דבר
הערה (י״ז): בדברי יאזעפוס שם בא באורך דברי פשתגן פקודת הקיסר ויובא להלן.
