המשנה ביסודה ותקופת התנאיס עליה
קמה
רובע עצמות מן העצמים בין משנים בין משלשה ובית הלל אומרים רובע עצמות מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין.
ועל זה יאמר ר׳ יהושע שם:
אמר ר' יהושע יכולני לעשות דברי בית שמאי ודברי בית הלל כאחד שבית שמאי אומרים משנים או משלשה או משני שוקיים וירך אחד או משני ירכיים ושוק אחד הואיל ורוב גובהו של אדם מגובה ובית הלל אומרים מן הגויה או מרוב בנין או מרוב מנין הואיל וישנן במפרקי ידים ורגלים.
ויותר מזה הן דברי המשנה שקלים פ״ד מ״ז:
המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח זכרים ונקבות ר׳ אליעזר אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ודמיהם יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית, ר׳ יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית, אמר ר׳ עקיבא רואה אני את דברי ר׳ אליעזר מדברי ר׳ יהושע שר' אליעזר השוה את מדתו ור׳ יהושע חלק, אמר ר׳ פפייס שמעתי כדברי שניהן, שהמקדיש בפירוש כדברי ר׳ אליעזר והמקדיש סתם כדברי ר׳ יהושע.
ומבואר מדברי ר׳ פפיים שר׳ אליעזר ור׳ יהושע לא חלקו בדבר חדש מסברתם הם, כי אם שזה דברי הקודמים להם רק שנתחלקו השמועות.
ועי׳ במס׳ בבא מציעא ד׳ פ"ב: (פרק ו׳ משנה ח׳):
המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע ר׳ אלעזר אומר זה וזה ישבע ותמה אני אם יכולין זה וזה לישבע.
והיינו כדברי הגמ׳ על זה ואתא ר׳ אלעזר למימר אין גמרא כר׳ מאיר ומיהו תמיה אני וכו׳.
וכלשון רש"י בהמשנה "ר׳ אלעזר אומר וכו׳ אף אני שמעתי מרבותי כר׳ מאיר אבל תמיה אני וכו'״.
ומבואר כי גם ר׳ אלעזר גם ר׳ מאיר קבלו כן בכל זה בא בלשונו של ר׳ אלעזר "ר׳ אלעזר אומר" וכן בדברי ר׳ מאיר בברייתא "דברי ר׳ מאיר".
ועי׳ במס׳ נגעים פ"ט משנה ג׳:
שאלו את ר׳ אליעזר מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת שחין אמר להם יסגיר אמרו לו למה לגדל שער אינה ראויה ולפשיון אינה פושה ולמחיה אינה מטמאה אמר להן שמא תכנוס ותפשה, אמרו לו והלא מקומה כגריס אמר להן לא שמעתי, אמר לו ר' יהודה בן בתירא אלמד בו, אמר לו אם לקיים דברי חכמים הן, אמר לו שמא יולד בו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.
וסוף הדברים ילמדו לנו שתשובת ר׳ אליעזר "אמר להם יסגיר" אין זה כי אם דברי קבלתו אף שכל הדברים מזה באו סתם.
ועי׳ במס׳ כלים פרק ה׳ משנה א׳:
תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים במה דברים אמורים בגדול, אבל בקטן תחלתו כל שהוא ושיריו רובו.
והלשון הזה עצמו "וחכמים אומרים במה דברים אמורים" הם כבר יורו אותנו שאין זה מדבריהם הם.