288
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
וכענין דברי רב חסדא בע"ז ד׳ י"ט אמר להו רב חסדא לרבנן וכו׳ הני מילי סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי דלא ליפלוג לישני.
וכדברי רש"י ז"ל שם "דלא ליפלונ לישני, שלא יתחלקו הלשונות, דהאי גריס שמעתא בהאי לישנא והאי גריס לה בלישנא אחרינא וחדא מילתא היא ומיהו תלמיד דגריס מתרווייהו משתבש בגירסיה משום דמבלבל לישני".
וכבר הערנו בח״ב עמוד 485לאמר:
"ועי׳ במס׳ כתובות ד׳ נ"ז כי אתא רב דימי אמר ר׳ שמעון בן פזי אמר ר׳ יהושע בן לוי משום בר קפרא מחלוקת בתחלה אבל בסוף דברי הכל אינה מוחלת ור׳ יוחנן אמר בין בזו בין בזו מחלוקת אמר ר׳ אבהו לדידי מפרשא לי מיניה דר׳ יוחנן דאנא ור׳ יהושע בן לוי לא פלגינן אהדדי מאי בתחלה דקאמר ר׳ יהושע בן לוי תחלת חופה ומאי סוף וכו׳ וכי קאמינא אנא בין בזו בין בזו מחלוקת תחלת חופה וסוף חופה דהיא וכו׳.״
והננו רואים דדברי שניהם קבלה, ומקורה אחת לגמרי רק שנתחלקו הסגנונים עד שיצא הלשון מכל אחד ההיפך מלשון חבירו (וע״ש שהובא לנו הרבה כיוצא בזה).
ומענין הזה הנם גם דברי ר׳ יהושע במס׳ פסחים ד׳ צ"ו: (פ"ט משנה ו׳): אמר ר׳ יהושע שמעתי שתמורת פסח קריבה, ותמורת פסח אינה קריבה ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויקח בדמיו שלמים וכן תמורתו, אחר שחיטת הפסח, קרב שלמים וכן תמורתו.
וכזה גם במס׳ יבמות ד׳ ע״ט: (פרק ח׳ משנה ד׳):
אמר ר׳ יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצים לאשתו, והסריס לא חולץ ולא חולצים לאשתו, ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר סריס המה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר, ר' אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו מפני שיש לו רפואה, סריס אדם לא חולץ וכו׳ העיד ר׳ יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהי׳ בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר׳ עקיבא. וכל זה בא על ידי הפרעת הסדרים מאחרי ימי אנטיגנוס איש סוכו עד ימי הלל ושמאי כמו שכבר נתבאר.
ואם המשנה עצמה היתה טבועה וקבועה בכל לשונה, אבל קבלותיהם בגדר דברי המשנה זה בא להם בסגנונים שונים.
וזה הי׳ דבר עבודת הקדש, מכל התנאים כולם על המשנה, מהלל ושמאי ואילך, להשוות יחד את כל קבלותיהם ולהכריע הדבר על ידי בירור אחר בירור.
וכבר נראה כן לר׳ יהושע על ראשוני התנאים בית שמאי ובית הלל, בנוגע לזה עצמו לאמר שכל מחלקותם רק מתוך שינוי סגנון קבלתם בגדר דברי המשנה, אבל בעצמו של דבר דבריהם אחת הם.
והן דברי ר׳ יהושע במס׳ נזיר ד׳ נ״ב: שעל המשנה במס׳ אהלות פרק ב׳ משנה א׳ אלו מטמאין באהל וכו׳ רובע עצמות וכו׳ נחלקו בית שמאי ובית הלל בעדיות פ׳׳א מ״ז בית שמאי אומרים