עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/292

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה

‫קמד‬

‫‬‬ ‫שהרי מיד אחר זה נאמר בין ממין אחד בין משני מינין ר' שמעון אומר‬ ‫לא אמרו אלא ממין אחד.

ומבואר שדברי הרישא אינה מר׳ יוסי וחכמי דורו כי אם דברי המשנה‬ ‫ביסודה, ור' יוסי נחלק רק בגירסתה אם ימעט או יבור (ועי׳ שם משנה ב') ובכל‬ ‫זה נאמר במשנה "ר׳ יוסי אומר יבור".

‫ועי׳ במס׳ טבול יום פרק ג׳ משנה ב׳ שנאמר שם: ‬ ‫ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה לא‬ ‫פסל אלא הקלח שכנגדו ר׳ יוסי אומר כל הסדר העליון, אם הי׳ כמין כובע‬ ‫אינה חבור.

‫וכפי שהורגלנו הנה לנו בזה מחלוקת פשוטה מר׳ יוסי וחכמי דורו.

‫אבל עי׳ עדיות פרק ב׳ משנה ד׳:

‫שלשה דברים אמר ר׳ ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה‬ ‫שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה שהיא חבור ואם היתה כמין כובע אינה חבור, ‫ועל שבולת שבקציר וכו׳.

‫ומבואר שאין מחלוקת ר׳ יוסי וחכמי דורו כי אם איך היתה עדותו של ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה.

‫וכבר הביא שם הר״ש במס׳ טבול יום דברי התוספתא תניא בתוספתא פ"ב‬ ‫ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה כל הסדר‬ ‫העליון חבור דברי ר׳ יוסי, ר׳ שמעון ור׳ מאיר ור׳ יהודה אומרים אינו חיבור אלא‬ ‫הקלח שכנגד ידו "על זה העיד ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה" אמר ר׳ יוסי לא על זה‬ ‫העיד ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה אלא על העשוי כמין כובע שאינו חבור.

‫ומבואר ומפורש שכל מחלקותם היא רק בדבר קבלתם את דברי ר׳ ישמעאל‬ ‫בכרם ביבנה.

‫ודברי ר׳ ישמעאל עצמו בכרם ביבנה גם הם היו רק דברי קבלתו שאמר‬ לפני חכמים.

‫ובכל זה בא על זה במשנה במס׳ טבול יום הלשון "ירק של תרומה וכו׳‬ ‫לא פסל אלא הקלח שכנגדו ר׳ יוסי אומר כל הסדר וכו׳".

‫אשר אלו לא הי׳ לפנינו המשנה בעדיות והתוספתא במס׳ טבול יום הי׳‬ ‫הדבר פשוט אצלינו שאין זה כי אם מחלוקת של ר׳ יוסי וחכמי דורו מעצמם‬ ‫מדעתם ומסברתם.

‫וכל זה יורה לנו להבין ולדעת שלא לבד שאין שום מחלוקת להתנאים‬ ‫ביסודי הדברים שבזה הי׳ כבר הכל ערוך ומסודר לפניהם ביסודי המשנה ככל‬ אשר הוא לפנינו.

‫כי אם שגם בנוגע לגדרי המשנה, וכל אופני דבריהם על המשנה, ובכל‬ ‫הפרטים הנוגעים אליה, הנה גם זה, אין זה כי אם מתוך קבלותיהם מהימים‬ ‫הראשונים.

‫כי מפני שכל הנוגע לזה לא בא במטבע קבועה ובדברים מסודרים בלשון‬ ‫קבוע, וכל אחד מסר זה לתלמידיו בסגנון לרצונו, על כן נולדו ברבות הימים‬ ‫הבדלים וחילופים שונים. ‬‬