המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קמד
שהרי מיד אחר זה נאמר בין ממין אחד בין משני מינין ר' שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד.
ומבואר שדברי הרישא אינה מר׳ יוסי וחכמי דורו כי אם דברי המשנה ביסודה, ור' יוסי נחלק רק בגירסתה אם ימעט או יבור (ועי׳ שם משנה ב') ובכל זה נאמר במשנה "ר׳ יוסי אומר יבור".
ועי׳ במס׳ טבול יום פרק ג׳ משנה ב׳ שנאמר שם: ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה לא פסל אלא הקלח שכנגדו ר׳ יוסי אומר כל הסדר העליון, אם הי׳ כמין כובע אינה חבור.
וכפי שהורגלנו הנה לנו בזה מחלוקת פשוטה מר׳ יוסי וחכמי דורו.
אבל עי׳ עדיות פרק ב׳ משנה ד׳:
שלשה דברים אמר ר׳ ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה שהיא חבור ואם היתה כמין כובע אינה חבור, ועל שבולת שבקציר וכו׳.
ומבואר שאין מחלוקת ר׳ יוסי וחכמי דורו כי אם איך היתה עדותו של ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה.
וכבר הביא שם הר״ש במס׳ טבול יום דברי התוספתא תניא בתוספתא פ"ב ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו ונגע טבול יום בביצה כל הסדר העליון חבור דברי ר׳ יוסי, ר׳ שמעון ור׳ מאיר ור׳ יהודה אומרים אינו חיבור אלא הקלח שכנגד ידו "על זה העיד ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה" אמר ר׳ יוסי לא על זה העיד ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה אלא על העשוי כמין כובע שאינו חבור.
ומבואר ומפורש שכל מחלקותם היא רק בדבר קבלתם את דברי ר׳ ישמעאל בכרם ביבנה.
ודברי ר׳ ישמעאל עצמו בכרם ביבנה גם הם היו רק דברי קבלתו שאמר לפני חכמים.
ובכל זה בא על זה במשנה במס׳ טבול יום הלשון "ירק של תרומה וכו׳ לא פסל אלא הקלח שכנגדו ר׳ יוסי אומר כל הסדר וכו׳".
אשר אלו לא הי׳ לפנינו המשנה בעדיות והתוספתא במס׳ טבול יום הי׳ הדבר פשוט אצלינו שאין זה כי אם מחלוקת של ר׳ יוסי וחכמי דורו מעצמם מדעתם ומסברתם.
וכל זה יורה לנו להבין ולדעת שלא לבד שאין שום מחלוקת להתנאים ביסודי הדברים שבזה הי׳ כבר הכל ערוך ומסודר לפניהם ביסודי המשנה ככל אשר הוא לפנינו.
כי אם שגם בנוגע לגדרי המשנה, וכל אופני דבריהם על המשנה, ובכל הפרטים הנוגעים אליה, הנה גם זה, אין זה כי אם מתוך קבלותיהם מהימים הראשונים.
כי מפני שכל הנוגע לזה לא בא במטבע קבועה ובדברים מסודרים בלשון קבוע, וכל אחד מסר זה לתלמידיו בסגנון לרצונו, על כן נולדו ברבות הימים הבדלים וחילופים שונים.