286
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
אני בזה שהוא טהור״ ואיזה הוא שער פקודה מי שהיתה לו בהרת וכו׳ אמרו לו כשם שבטלו את דברי עקביא אף דבריך אינם מקוימין.
שמבואר מעצמו שהלשון הזה ״אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה שהוא טהור ואיזה הוא שער פקודה וכו׳״ לא יחלקו בדבר חדש לעצמם כי אם בנוגע למחלוקת עקביא בן מהללאל וחכמי דורו, ואיך טהרו.
וכמו שהוא לשונו של ר׳ עקיבא במשנה במס׳ בבא בתרא ד׳ קנ״ה (פ"ט מ״ט ומ"י): נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים וכו׳ בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן כתובה וכו׳ נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודין שיחלוקו אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן אמר לו בן עזאי וכו׳.
והרשב"ם ז"ל כתב שם "אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזו וכו׳ משום דנקט תנא קמא לישנא דמודים אמר איהו נמי מודה אני כלומר ואני מודה וחולק עליך דלדברי בית הלל נמי אמרינן הכא נכסים בחזקתן וכו׳."
והנה הוקשה להרשב־ם ז״ל הלשון "אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה״ שהרי דבריו הם בשיטת בית הלל, על כן כתב "משום דנקט תנא קמא לישנא דמודים אמר איהו נמי מודה אני".
אבל לחנם נדחק רבינו בזה והנה לפנינו בהוריות שם "אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה" וכן בנגעים שם ״אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה" אף שתנא קמא לא אמר שם לישנא דמודים.
וכמו שכבר הובא לנו בפי״ח (עמוד 239) דברי המשנה במס׳ אהלות פ״ח משנה א׳ "ר׳ יוחנן בן נורי לא הי׳ מודה באוכלין טהורין חוץ מן העיגול של דבילה". וגם בזה אין הכונה שחולק מדעתו ומסברתו כי אם שלא קיבל זה בגירסת המשנה, או שהוא מפרש זה בסגנון קבלתו רק בעגול של דבילה כמו שהערנו על זה כבר בפי"ח. וכמו שהוא שם הלשון "אינו מודה" כן הוא כאן הלשון "מודה אני".
ובתוספתא בבא בתרא ספ״י הלשון "אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה כדברי בית הלל שהנכסים בחזקתן".
והננו רואים מכל זה אף שהדברים מפורשים שאין זה דברי ר׳ עקיבא כי אם שיטתו בדברי קבלתו מדברי כת של קודמין נאמר במשנה סתם ״אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה".
והננו רואים יותר מזה שדברי ר׳ אליעזר שבאו במס׳ הוריות שם לפני דברי ר' עקיבא שמבואר באין ספק שאין זה כי אם דברי קבלתם מכת קודמין עד שעל זה יסבו אחר זה דברי ר׳ עקיבא שם וכמו שכתב גם הרא״ש ז״ל.
בכל זה נאמר שם במשנה הלשון "ר׳ אלעזר אומר ספק איזה ספק וכו׳".
ועי׳ במס׳ כלאים פ"ב משנה א׳:
כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט ר׳ יוסי אומר יבור.
והכונה בהכרח רק זאת שגירסתו של ר׳ יוסי במשנה "יבור" תחת ״ימעט".