המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קמג
והנה נשאר רבינו בקושיא.
אבל הדבר מתבאר מעצמו, שזה רק נאמר על שם ר׳ שמעון ור׳ אלעזר מפני שמהם קבלו רבי וסייעתו את הדברים (עי' ביאור זה בח"ב עמוד 61) אבל הדברים אינם מהם כי אם דברי הראשונים, ועל כן ילכו על זה בפשיטות דברי ר׳ עקיבא.
וממש כן נתפרש לנו הדבר במקום אחד בירושלמי.
ובתוספתא ר"ה פ״א ה"ו נאמר: באחד באלול ר״ה למעשר בהמה (דברי ר' מאיר, עי׳ במשנה בכורות נ״ז) ר׳ אלעזר ור׳ שמעון אומרים באחד בתשרי, אמר ר' שמעון בן עזאי הואיל ואלו אומרים באחד באלול ואלו אומרים באחד בתשרי יהיו האלוליים מתעשרין לעצמם.
ובירושלמי שקלים פ"ג ה"א ור"ה פ"א ה"א :תמן תנינן ר׳ מאיר אומר באחד באלול ר"ה למעשר בהמה ור׳ אלעזר ור"ש אומרים באחד בתשרי בן עזאי אומר וכו' ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו, אתא ר׳ ירמי' ור׳ מיאשא בשם ר׳ שמואל בר׳ יצחק שכן נחלקו עליה אבות העולם ומאן נינהו אבות העולם תנא ר׳ יונה קומי ר׳ ירמיה ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא.
וזה עצמו הוא גם דברי ר׳ עקיבא במס' הוריות שם על דברי ר׳ אלעזר ור׳ שמעון אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה וכו׳ אמר לו בן עזאי וכו׳.
והדברים פשוטים שלא אמר ר׳ עקיבא זה על דברי תלמידיו כי אם על דברי כת של קודמין אשר אך דבריהם נאמרו בזה מפי תלמידו ר׳ אלעזר.
וממש כן הוא במס׳ כלים בפרק י״ז משנה ה׳: הרמון שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני, ולמה הוזכרו רמוני בדאן שיהיו מקדשין כל שהן דברי ר׳ מאיר, ר׳ יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים, ר׳ עקיבא אומר לכך ולכך הוזכרו לשער בהן את הכלים ושיהיו מקדשין כל שהן.
והנה באו דברי ר׳ עקיבא על דברי ר׳ מאיר, אבל הדבר פשוט שאף שלפנינו בא זה בשם ר׳ מאיר ונאמר על זה "דברי ר׳ מאיר" אבל הוא רק מפני שרבי וסייעתו קבלו זה סתם מר׳ מאיר, אבל בעצמו של דבר הוא דברי כת של קודמין, אשר על זה הוא שבאו דברי ר׳ עקיבא.
ודברי כולם יחד גם דברי ר׳ מאיר גם דברי ר׳ עקיבא, וגם דברי ר׳ יוחנן בן נורי, לא באו בזה כי אם מתוך קבלותיהם בנוגע לגדרי דברי יסוד המשנה, כמו שמפורש כאן הרמון שאמרו וכו׳ ולמה הוזכרו רמוני בדאן וכו׳ שעל זה באו דבריהם.
וכמו שהוא הלשון ביבמות שבמשנה נאמר "דברי ר' יוסי׳ ובברייתא "זו עדות העיד ר׳ יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו״ וכמו שהוא הלשון בהוריות "אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה״.
אף כן בא בנגעים פ״ה משנה ג׳: שער פקודה עקביא כן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין, איזה הוא שער פקודה מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומה וחזרה עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין, אמר ר׳ עקיבא "מודה