עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/281

‫‪276‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫ועל כן באמת בא בדברי הגמ׳ גם אצל ת"ק וגם אצל ר' עקיבא "כל איסורי‬ ‫נזיר" ״ואף כל איסורין".

‫וכל לשון הגמרא מבואר ומבורר.

‫והן גם ענין דברי הירושלמי שם, והלשון בירושלמי הוא:

"משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין דהוון דרשין שכר מה שכר שנאמר‬ ‫להלן רביעית אף כאן רביעית חזרו לאמר לא יאכל לא ישתה מה אכילה כזית‬ ‫אף שתיה כזית ר׳ עקיבא אומר אפי׳ שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב."

‫והגירסא הנכונה בירושלמי נשארה לפנינו בתוס׳ במס׳ עירובין ד׳ ד׳ שהעתיקו‬ ‫שם דברי הירושלמי וכתבו "וכן משמע בירושלמי דקאמר משנה ראשונה עד‬ ‫שישתה רביעית "דהא דרשינן" שכר שכר מה להלן ברביעית אף כאן ברביעית״.

‫והלשון הזה ״דהא דרשינן״ היינו שכן הוא בהחלט וכמו שנתבאר.

‫ואחר זה יפרש הירושלמי דברי ר׳ עקיבא שזה הוא החזרו לאמר שם‬ ‫ויאמר "חזרו לאמר לא יאכל לא ישתה מה אכילה כזית אף שתיה כזית״ ואיך‬ ‫יהי׳ זה, הרי שתיה בודאי ברביעית, על כן יאמר ר׳ עקיבא אפי׳ שרה פתו ביין‬ ‫ויש בה כדי לצרף כזית חייב.

‫ממש כמו שהוא בבבלי וכמו שנתבאר.

‫ונראין הדברים שהירושלמי סובר שהלכה כר׳ עקיבא בהיתר מצטרף לאיסור, ‫אם רק בנזיר או בכל איסורין ויבואר במ״א. ‬‬

‫פרק כ״ה.

‫ ‬‬ ובמס׳ נדרים ד׳ ס"ו תנן (פ"ט מ"ו): ‬ ‫פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרים‬ ‫ושאר כל הימים אסורין עד שבא ר׳ עקיבא ולימד שהנדר שהותר מקצתו הותר‬ כלו כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהם הותרו כולם וכו׳‪.‬‬

‫והנה ראשונה נראה גם בזה ככל דברינו.

‫עצם דברי המשנה הם "פותחין בימים טובים ובשבתות".

‫אמנם כי לפני ר׳ עקיבא פירשו זה שהכונה שאז ניתרין רק שבתות וימים‬ ‫טובים, אבל שאר כל הימים נשארין באיסורן. ‫ ור׳ עקיבא בא ולימד שאין זה פירוש דברי המשנה, כי אם שכונת המשנה‬ ‫לאמר שעל ידי זה הכל מותר.

‫ואמנם כי יותר מזה שגם דברי ר׳ עקיבא שבא ולימד, אין זה כי אם מתוך‬ ‫שיטת בית הלל אשר גם דבריהם נשנו במקום אחר לפרש שם דברי יסוד המשנה.

‫והוא במשנה נדרים ד׳ כ: כ"ה: שנאמר שם:

‫ארבעה נדרים התירו חכמים, נדרי זרוזין ונדרי הבאי נדרי שגגות ונדרי‬ ‫אונסים. נדרי זירוזין כיצד וכו׳ נדרי שגגות (כיצד) אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר‬ ‫שאכל ושתה וכו׳ ראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי אלו עליכם קרבן ונמצאו‬ ‫אביו ואחיו.

‫היו עמהם אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהם אסורין, ובית‬ ‫הלל אומרים אלו ואלו מותרין. ‬‬