עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/282

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קלט‬

‬‬ ‫וכבר הובאו שם בד' כ"ה דברי ר׳ עקיבא, וע"ש בדברי הר"ן שכתב "והא‬ ‫מתניתן לא דמיא ממש למתניתן דפרקין דאילו במתניתן דהכא הנדר בטל מאליו‬ ‫ואילו במתניתן דפותחין נדרא חייל אלא שפותחין וכו' והא דמייתינן לה הבא‬ ‫לפרושי פלוגתייהו דבית שמאי ובית הלל ולומר דבנדר שהותר מקצתו הותר כלו‬ ‫תליא כי היכי דתליא בהו פלוגתייהו דרבנן ור' עקיבא".

‫ועוד יותר מזה הוא בתוספתא במס' פסחים פרק א׳ ה"ו: ‬ ‫בראשונה היו אומרים אין מוכרין חמץ לנכרי ואין נותנים לו במתנה אלא‬ ‫כדי שיאכל עד שלא הגיע שעת ביעור, עד שבא ר' עקיבא ולימד שמוכרין‬ ‫ונותנין במתנה אף בשעת הביעור, אמר ר׳ יוסי אלו דברי בית שמאי ואלו דברי‬ ‫בית הלל הכריע ר׳ עקיבא לסייע דברי בית הלל.

‫ולפנינו בברייתא בגמרא בפסחים כ"א בא זה באמת רק במחלוקת בית‬ ‫שמאי ובית הלל: ‬ ‫דתניא בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חמצו לנכרי אלא אם כן יודע‬ ‫בו שיכלה קודם פסח ובית הלל אומרים כל שעה שמותר לאכול מותר למכור^(סז).

‫והנה בא גם על זה בתוספתא הלשון "בראשונה היו אומרים וכו׳ עד שבא‬ ‫ר׳ עקיבא ולימד" ונתבאר בדברי התוספתא עצמה מר׳ יוסי שאין זה לימוד חדש מר׳ עקיבא כי אם "שהכריע ר׳ עקיבא לסייע דברי בית הלל".

‫וכן הוא גם במס׳ שבת ד׳ י"ח: תנו רבנן בית שמאי אומרים לא ימכור אדם‬ ‫חפצו לנכרי ולא ישאילנו ולא ילונו ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע לביתו‬ (לפני השבת) ובית הלל אומרים כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה ר׳ עקיבא אומר‬ ‫כדי שיצא מפתח ביתו, אמר ר׳ יוסי בר׳ יהודה הן הן דברי ר׳ עקיבא הן הן‬ ‫דברי בית הלל לא בא ר׳ עקיבא אלא לפרש דברי בית הלל^(סח).

‫והנה לנו בזה מפורש בתוספתא פסחים שם ״בראשונה היו אומר־ם וכו׳ עד‬ שבא ר׳ עקיבא ולימד" והכונה שביאר דברי בית הלל. ‬‬

---

‬‬

הערה (סז): בברייתא שם בא בסוף "ר׳ יהודה בן בתירא אומר כותח וכל מיני כותח אסור למכור‬ ‫שלשים יום קודם לפסח".

‫והגר״א ז״ל הגיה כן גם בסיום דברי התוספתא שם ולא נוכל לירד לסוף דעתו ולדעת טעם להגהה זו, ‫שהרי התוספתא במקום הזה היא סגנון סידור לעצמה, והברייתא בגמ׳ סידור אחר לגמרי, ושם בברייתא באו‬ ‫דברי ר׳ יהודה בן בתירא, אבל מה ענין להגיה מזה בתוספתא, וכי כל הברייתות השונות נסדרו בדברי כל‬ ‫התנאים.

הערה (סח): ובמקומו בכרך הבא יבוארו לנו מקומות הרבה במשנה כאלה שבאו דברי ר׳ עקיבא על‬ ‫דברי בית שמאי ובית הלל ואינם כי אם לפרש או להכריע.

‫וראוי להעיר שכן הוא גם עם התנאים הקודמים לר׳ עקיבא כמו במס׳ ערכין ד׳ כ״ג ״והתניא המקדיש‬ ‫נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ר׳ אליעזר אומר כשהוא מגרשה ידור הנאה ר׳ יהושע אומר אינו צריך ואמר ר׳‬ ‫אלעזר בר׳ שמעון הן הן דברי בית שמאי הן הן דברי בית הלל שבית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש, ובית‬ ‫הלל אומרים הקדש טעות אינו הקדש".

‫ובגמ׳ מועד קטן ד׳ כ' ״ת״ר קיים כפיית המטה שלשה ימים קודם הרגל אינו צריך לכפותה אחר הרגל‬ ‫דברי ר׳ אליעזר וחכמים אומרים אפי׳ יום אחד ואפי׳ שעה אחת אמר ר׳ אליעזר בר׳ שמעון הן הן דברי בית‬ ‫שמאי הן הן דברי ב"ה שבית שמאי אומרים שלשה ימים ובית הלל אומרים אפי׳ יום אחד".

‫וזח הוא גם ענין מחלוקת רבי ורשב״ג בירושלמי במס׳ עירובין פ״י ה״א בדין בדיקת תפילין וכבר‬ ‫הערנו על זה בדברינו ״הלל הבבלי ובבל בכלל" הערה נ״ב עמוד ‪112‬‬. ‬‬