המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קלא
וזה הוא ששב ר׳ יוסי ופירש את הפירוש הזה בדבר ידוע לכל גם בימיו והוא לשונו "ישנו בראש גדול של אדם״.
וכדברי רש״י ז״ל הובא בתוס׳ יום טוב שכתב "וישנו לאותו אגרוף״.
והנה עשה כבר ר׳ יוסי בימיו פירוש לפירושם והם בתחלה לא אמרו כן לפי שבאו לבאר "מלא אגרוף״ הנאמר ביסוד המשנה, שהכונה במדה גסה באגרוף היותר גדול וזה הוא אגרופו של בן בטיח.
פרק כ"ב.
ובמס׳ שבת ד׳ ק״ה בריש פרק האורג נאמר במשנה:
ר׳ אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין.
ורבינו הגדול רש״י ז״ל כבר הרגיש בעיקר הדבר ופירש "ר׳ אליעזר אתי לפרושי שיעור אורג שמנו באבות מלאכות לעיל (ד' ע״ג) דתנן התם שני חוטין״.
והנה הרגיש רבינו במקום הזה שאי אפשר שיחלוק ר׳ אליעזר על יסוד המשנה במשנת כלל גדול שעליה יסבו אחר זה כל דברי התנאים כולם, ופירש בפשיטות "ר׳ אליעזר אתי לפרושי שיעור אורג שמנו וכו'״.
אבל האחרונים לא הבינו זה, וחשבו שהוא טעות סופר ברש״י.
מפני שהוקשה להם שאיך אפשר שר׳ אליעזר אתי לפרושי, והרי שם בכלל גדול הדבר מפורש ״האורג שני חוטין״ וכמו שהביא זה גם רש״י ז״ל עצמו "דתנן התם שני חוטין" ור׳ אליעזר הלא יאמר ״האורג שלשה חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב״.
ועל כן באו והגיהו בדברי רש״י, ומהרש״ל ז״ל כתב שם "ספרים אחרים ר׳ אליעזר אתי לפלוגי אשיעור אורג שמנו חכמים באבות מלאכות״.
ומזה באו והגיהו כן גם בגליון הגמ׳ על דברי רש״י. אבל טעות הוא, והגירסא הברורה בדברי רש״י הוא כמו שהוא לפנינו, והספרים אחרים שהביא מהרש״ל הוא רק מה שבאו שם והגיהו בדברי רש״י בטעות מפני שלא יכלו להבינם. אבל דברי רש״י פשוטים, דר׳ אליעזר סבר דבתחלת אריג אם אין שם חוט אחד מתוח בשתי אין זה מתקיים ועל כן יפרש דשני חוטין שמנו חכמים באבות מלאכות ״האורג שני חוטין״ הוא רק אם הי׳ שם כבר חוט אחד מתוח, אבל אם אין שם מתוח כלל בעינן דוקא שלשה בתחלה, ובלא זה אין השנים מתקיימין, ואין כאן אריג של דבר המתקיים ופטור.
ולהיפך כשהוא כבר באמצע אריגת הבגד שגם חוט אחד מתקיים, חשיב אריג וחייב.
ודין ״האורג שני חוטין״ במשנת כלל גדול זה הוא לר׳ אליעזר רק בתחלה, וכשיש שם חוט אחד מתוח כבר.
ומצאתי אחר זה ברבינו הננאל שפירש כן זה מפורש וכתב:
״ר׳ אליעזר אומר האורג ג׳ חוטין בתחלה ואחת על האריג חייב, בכלל גדול תנן סתמא האורג שני חוטין ולא שנינן בין בתחילה בין בראש הבגד ובין בסופו