262
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
על גבי אריג שהוא מאתמול (וסברי חכמים דלעולם חייב על שני חוטים לבד) וכך הלכה כחכמים, ור׳ אליעזר פליג (על חכמים חביריו) דסבר פחות משלשה חוטין אין מתקיימין אלא נסתרין, הלכך אי בתחלה התחיל באריג צריך ג׳ חוטין שתהא מלאכה מתקיימת, "ואם יש חוט אחד ערב ארוג בשתי אם ארג שני חוטין על גביו חייב, ואם לאו פטור, ואם יש שני חוטין ערב ארוגים בשתי וארג אחד עליהם חייב״ עכ״ל.
וזה עצמו הוא גם כוונת רש״י בדבריו הקצרים "ר׳ אליעזר אתא לפרושי שיעור אורג שמנו באבות מלאכות".
והיינו דלר׳ אליעזר אין זה (כלשונו של רבינו חננאל) רק אם יש חוט אחד ערב ארוג בשתי (אז) אם ארג שני חוטין חייב.
והדבר גם מפורש בירושלמי במקומו, והלשון שם:
אשכחת אמר על דר׳ אליעזר פעמים שלשה, בתחלה, פעמים שנים, על גבי אחד ארוג מאתמול, פעמים שנים על גבי אחד ארוגים מאתמול.
ומפורש כאן בירושלמי כדברי רש״י ורבינו חננאל ״אשכחת אמר על דר׳ אליעזר וכו׳ פעמים שנים על גבי אחד ארוג מאתמול״.
וזה הוא לר׳ אליעזר ענין דברי המשנה בכלל גדול.
וסוף דברי הירושלמי ״פעמים שנים על גבי אחד ארוגים מאתמול״ שאין לו הבנה שהרי כבר נאמר זה הגיהו מפרשי הירושלמי "פעמים אחד על גבי שנים ארוגים מאתמול״ וכן הוא לשון הירושלמי בחידושי הרשב״א כמו שהעיר בגליון הש״ס.
אבל על ידי זה נדחקו מפרשי הירושלמי אחר זה בדברי רבנן דקיסרי.
ועל כן הי׳ נראה יותר שלשון הירושלמי הוא ״פעמים אחד על גבי אריג מאתמול״.
והוא ממש כמו שהוא לשונו של ר׳ אליעזר במשנתינו ״ואחד על האריג חייב״.
ונקט הירושלמי לשונו של ר׳ אליעזר כמו שהוא ועל זה ילכו למישרים דברי הירושלמי שאחר זה.
רבנן דקיסרין בעיין מהו אחד על הארוג אחד על גבי שנים אחד על גבי שלשה, רבנן דהכא אמרי(סב) אחד על גבי שנים.
והיינו שאחרי שנקט הירושלמי כל השלשה אופנים שיש בזה לר׳ אליעזר, ואמרו בלשונם ככל דברי ר׳ אליעזר במשנתינו.
נאמר אחר זה דרבנן דקיסרין בעו מה הוא פירוש דברי ר׳ אליעזר בלשונו "ואחד על האריג״ אם על שלשה שזה הוא אריג בתחילה, או גם על גבי שנים, שהרי מודה ר׳ אליעזר שגם בשנים חייב אם הוא מצטרף לשלשה.
וזה פשטו רבנן דהכא רבנן דטבריא דכוונת ר׳ אליעזר דגם אחד על גבי ישנים חייב.
ומפורש בדברי הירושלמי גם לפי גירסת הק״ע ופ״מ ״פעמים שנים על גבי אחד ארוג מאתמול" וזה הוא ענין משנת כלל גדול גם לר׳ אליעזר.
הערה (סב): וראיתי להעיר על מה שכתב שם הק״ע ״רבנן דהכא אמרי רבנן שבארץ ישראל אמרי" וכו׳ וזה טעות שכידוע שגם קיסרין בארץ ישראל וגם הם הנם רבנן שבארץ ישראל ״ורבנן דהכא" במקום הזה הכונה בניגוד לרבנן דקיסרין על רבנן דמתיבתת טבריא ששם הי׳ עיקר מתיבתת ארץ ישראל או אם הי׳ זה בסוף ימי ר׳ מנא יהי׳ הכונה לחכמי צפורי.
