עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/265

‫‪260‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬ ‬‬

‫והוא ממש כדברי האמוראים על המשנה לדידי מפרשא לי מיניה דפלוני‬ ‫לא שנו אלא וכו׳.

‫וכן הם דברי המשנה ה' שם:

‫אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ.

‫אמר ר׳ שמעון שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ.

‫וכמו שנחלקו בית שמאי ובית הלל במשנתינו זו במס׳ אהלות על יסוד‬ ‫המשנה בשיעור ״מלא מקדח״ איך הדין בסריגות ורפפות אם מצטרפות לשיעור‬ ‫זה או צריך שיהי׳ מלא מקדח במקום אחד.

‫אף כן נחלקו שם אחר זה ר׳ טרפון ור׳ עקיבא בדברי יסוד המשנה.

‫ונאמר שם אחר זה במשנה ג׳:

‫החור שבדלת שיעורו מלא אגרוף דברי ר׳ עקיבא ר׳ טרפון אומר בפותח‬ ‫טפח.

‫וכבר כתב שם גם הרא״ש ז״ל ״ר׳ עקיבא יהיב ליה שיעור חלון שלא נעשה‬ ‫בידי אדם, כיון שלא נעשה למאור ולא לתשמיש, ור׳ טרפון סבר כיון דנעשית‬ ‫בידי אדם שיעורו כנעשית לתשמיש״.

‫ומבואר מעצמו שמחלקותם הוא רק על דברי יסוד המשנה, דשם נאמר‬ ‫דאם לא נעשית בידי אדם שיעורו כמלא אגרוף.

‫ור׳ עקיבא סובר שחור שבדלת כיון שלא נעשה לא לתשמיש ולא למאור‬ ‫דינו כלא נעשה בידי אדם, ועל כן שיעורו ״במלא אגרוף" האמור במשנתינו.‬ ‫ ור׳ טרפון סובר כיון שסוף סוף נעשה בידי אדם שיעורו כנעשה לתשמיש‬ ‫והוא בפותח טפח.

‫ובמס׳ כלים פי"ז אשר נתפרשו שם כל שיעורי המשנה בא שם במשנה י״ב מפורש פירוש דברי שיעור משנתינו.

‫כי במשנתינו נאמר "חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת שיעורו מלא‬ ‫אגרוף״. ‫ שזה הוא השיעור על לא נעשה בידי אדם, אבל לא נתפרש במשנתינו‬ "אגרוף״ זה של מי, ושם אשר נתפרשו כל שיעורי המשנה ביסודה וענינם נתפרש‬ ‫שם גם זה.

‫ואחרי מה שנאמר שם קודם "הרמון שאמרו לא קטן ולא גדול אלא‬ ‫בינוני וכו׳ כביצה שאמרו וכו׳ כגרוגרת שאמרו לא גדולה ולא קטנה וכו׳ כשעורה‬ ‫שאמרו וכו׳ כעדשה שאמרו וכו׳ האמה שאמרו וכו׳ ויש שאמרו במדה גסה "מלא‬ ‫תרווד רקב״ כמלא תרווד גדול של רופאים וכו׳.

‫ומאור ‫שלא נעשה בידי אדם שיעור כמלא אגרוף‬ ‬‫גדול, וזה הוא אגרופו‬ ‫של בן בטיח, אמר ר׳ יוסי ישנו כראש גדול של אדם.

‫הנה ‬יפרשו תחלה שזה הוא ממה שאמרו במדה גסה ומלא אגרוף שאמרו‬ ‫הוא כמלא אגרוף גדול, וזה הוא אגרופו של בן בטיח.

‫אבל זה עצמו שנתפרש זה בימים קדמונים אשר אז הי׳ אגרופו של בן‬ בטיח למשל ‫בפי העם ושגור בפיהם ודבר ידוע ביניהם, הנה ברבות הימים הי׳‬ הפירוש הזה כבר צריך פירוש, לפי שכבר נשכח זה‪.‬‬ ‬‬