עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/100

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‬

‫מח ‫‬‫ ‫והיינו שדרש וחקר הדברים מעצמו והסכים שענין הדברים הנם כך וכך, ‬‫אבל החלטת ספיקי תורה תלויה או בקבלה, או בבית דין הגדול, ‬וכאשר נקבצו לו הרבה ספיקי תורה "עלה וקבל הלכה״ (ועי׳ כל זה בח"ב עמוד ‪176‬). ‬ ‫ומזה עצמו מבואר שגם אז כבר הי׳ מגדולי הדור, וזה הי׳ כארבעים שנה‬ ‫לפני אשר הי׳ לנשיא, כמו שהוא בספרי בפרשת וזאת הברכה על הפסוק ומשה ‫בן מאה ועשרים שנה.‬

"‬זה אחד מארבעה וכו׳ הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש‬ ‫חכמים ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה."

‫ונם אם אין השנים מצומצמים אבל זה ודאי שהכונה לזמן קרוב לזה‪.‬‬

‫ומבואר שעליתו מבבל בפעם הראשונה (עי׳ דברינו בח"ב שם) הי׳ כארבעים‬ ‫שנה לפני הזמן שפרנס את ישראל, דהיינו כארבעים שנה לפני אשר נעשה לנשיא‪.‬‬

‫והי׳ אז כבר מגדולי חכמים, ‬ודרש והסכים ועלה וקבל הלכה‪.‬‬

‫ויש לנו במשנה דברים מפורשים מדבר רבותיו של הלל בבבל, ורק מפני‬ ‫שהי׳ חסר עד עתה כל הידיעה הזאת, נאמרו בה פירושים אשר אין האוזן יכולה‬ ‫לשומעם, ונשתומם למראה עינינו, אבל הדברים פשוטים ומבארים את עצמן, ואת‬ ‫הדבר בכללו‪.‬‬ ‫‬‫ ‫פרק‬ כ"ב.

‫‬‫ ‫במשנה עדיות פרק א׳ משנה ג׳ נאמר‪:‬‬

"הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא שחייב אדם‬ ‫לאמר בלשון רבו, ושמאי אומר תשעה קבים, וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא‬ ‫כדברי זה אלא עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום‬ ‫שמעיה ואבטליון שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את‬ ‫דבריהם."

ומפני שהי׳ חסר לדעת כי לבד מה שקבל הלל משמעיה ואבטליון היו‬ ‫עיקרי רבותיו בבבל, על כן נדחקו בזה רבותינו בפירושים שונים, תמוהים מאד‪.‬‬

‫ורש״י ז״ל במס׳ שבת ד׳ ט״ו כתב "שחייב אדם לאמר בלשון רבו כלומר‬ ‫הין אינו לשון משנה אלא לשון תורה אלא כך שמעה מפי שמעיה ואבטליון, ‫ורבותי מפרשין בלשון משה רבינו ולבי מגמגם שהרי בכמה מקומות לא הקפיד‬ ‫על כך‪.‬‬

‫והנה דברי רבותיו דחה רבינו בצדק, אבל גם פירושו תמוה מאד, ואין‬ ‫דרך להבינו‪.‬‬

‫שיפרש "הין אינו לשון משנה אלא לשון תורה אלא כך שמעה מפי‬ ‫שמעיה ואבטליון״‪.‬‬

‫ואין לפירוש זה מובן כלל שהרי כשם שקשה על הלל כך קשה זה עצמו‬ גם על שמעיה ואבטליון‪.‬‬ ‫ ואיזה ענין יהי׳ לפי זה לדברי המשנה לאמר לנו שעל כן הוכרח הלל‬ ‫לאמר בלשון משונה מפני ששמעיה ואבטליון אמרו כן.

‫אבל מדוע אמרו הם כן, ומדוע אמרו הם לשון משונה שאינו לשון המשנה, ‫והרי תשאר השאלה הזאת עצמה על שמעיה ואבטליון‪.‬‬ ‫‬‫