עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/101

‫‪96‬‬

הלל הבבלי ובבל בכלל‬ ‫‬‫ ‫וגם הרמב״ם בפי׳ בעדיות כתב גם הוא שני פירושים, וגם המה נפלאו מאד, ‫ואי אפשר להבינם‪.‬‬

‫ויאמר שם "שמעיה ואבטליון היו רבותיהם של שמאי והלל כמו שמבואר‬ ‫במס׳ אבות והיו גרים ונשאר בשפתם לעגי שפת העכו׳׳ם והיו אומרים אין במקום‬ ‫הין‪ .‬והלל הי׳ אומר כן אין כמו ששמע מהם והוא מה שאמרו רבותינו ז"ל חייב‬ ‫אדם לאמר בלשון רבו, ויש מי שקרא מלא הן מלא הין ואומר שהשינוי כאלו‬ ‫הוא בין הן להין, והקריאה הראשונה היא שלמדתי מאבא מרי ז"ל שלמד מפי‬ ‫רבו ורבו מפי רבו ז"ל".‬‬ ‫ אבל לבד שיפלא על זה שהי' שמעיה ואבטליון רק ממשפחת גרים היו‬ ‫ולא שהם עצמם היו גרים‪.‬‬

‫הנה גם הפירוש עצמו זר מאד ותמוה, כמו שכבר תמה על זה גם הגר"א‬ ‫ז"ל שהרי אין זה ענין כלל למה שחייב אדם לאמר בלשון רבו‪ ,‬וכי מפני שרבו‬ ‫יגמנם בלשונו‪ ,‬ולא יוכל לדבר כן חייב גם הוא לגמגם‪.‬‬

חייב אדם לאמר בלשון רבו נאמר רק על הסגנון לבלי לשנות הסגנון‪,‬‬ ‫ולאמר הדבר בלשון הזה עצמו שאמר רבו, למען אשר נוכל לדעת מהם ולהבין‬ ‫כל מה שאפשר להבין מתוך הלשון ההוא, ורק מתוך הלשון ההוא, ואם ישנה‬ ‫בה דבר, אפשר כבר להכניס ענין אחר בכונת הדברים‪.‬‬

‫אבל לא לאמר שאם רבו מגמגם בלשונו צריך גם הוא לגמגם‪.‬‬

‫והגר"א ז"ל פי׳ שהכונה שהלל לא הי׳ צריך לאמר מלא הין, והי׳ די לו‬ ‫לאמר הין מים שאובין, רק מפני ששמעיה ואבטליון לא יכלו לאמר הין ואמרו‬ ‫אין, על כן אי׳לו לא אמר הלל גם "מלא״ הי׳ משתמע "אין מים שאובין פוסלין״‬ ‫ועל כן אמר גם הלל "מלא הין". ‬ ‫ולבד ממה שגם זה תמוה שגם אם נרצה להסכים שקרה כן לאחד שלא‬ ‫הי׳ יכול לאמר הין ואמר אין איך קרה כזאת לשנים יחד לשמעיה ואבטליון‪.‬‬

הנה יפלא הפלא על כולם יחד, ולא ידעתי איך לא הרגישו כולם שכל‬ ‫פירושיהם הוא דבר שאי אפשר, גם אם נרצה לסבול את כל התמיהות כולם. ‬ ‫שהרי סתירת כל הפירושים האלה יחד מבואר ומפורש במשנתינו עצמה‪.‬‬

‫כי הנה לפי כל הפירושים האלה, הכונה "אלא שחייב אדם לאמר בלשון‬ ‫רבו" על שמעיה ואבטליון‪.‬‬

‫אבל הלא במשנתינו עצמה מפורש בה שדברי הלל אינם מפי שמעיה‬ ‫ואבטליון‪.‬‬ ‫ שהרי נאמר בה מפורש "עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים‬ ‫והעידו משום שמעיה ואבטליון שלשת לוגין מים שאובין פוסלים את המקוה‬ וקיימו חכמים את דבריהם".‬‬

‫והרי הלל אמר הין מים שאובין פוסלין ולא שלשה לוגין‪.‬‬

‫ואם במקום אחר הי׳ אולי דרך לאמר ‪‬כי הלל טעה בדבריו וגם דבריו מפי‬ ‫שמעיה ואבטליון, רק שהוא לא דקדק בדבריהם‪.‬‬

‫אבל איך אפשר לאמר כן במקום הזה‪ ,‬ואיך אפשר לאמר שני הפכים יחד‬ ‫לפי פירושם‪.‬‬ ‫‬‫