94
הלל הבבלי, ובבל בכלל דבריהם עוד בימי אנשי כנסת הגדולה, שבו עתה ונפוצו בימי המבוכות עד כי על ידי זה הי׳ הכרח לסידור חדש לכתבי הקדש בימי יוחנן הורקנוס סידור חדש אשר ארך שלשים שנה לפי חלומותיהם אשר חלמו.
ושכחו תבל ומלואה, ושכחו בחקירותיהם את דברי ימי ישראל בימים ההם, כי ארץ ישראל היתה אז רק חלק מהאומה.
ויותר מכל זה שכחו לגמרי מדבר בבל, אשר בכלל עמדה בכל ימי הבית השני לכל הפחות לא למטה מארץ ישראל, ובדברים רבים (אשר יבואר לפנינו) גם הרבה למעלה ממנה, ובני ישראל ישבו שם איש על יד אחיו בקבוצים גדולים, ועירות רבות שחיו כולם מישראל לבדם, דבר אשר לבד ירושלים עצמה הי׳ יקר מאד גם בארץ ישראל בימי הבית השני.
וכל כך שכחו כל החוקרים החדשים את כל דבר האומה בכללה עד שציירו להם את כל יסודי המשנה לנולדו בירושלים אחרי ימי החשמונאים, וכל הדברים האלה בסגנונים שונים גם נאמרו מהם בקולי קולות עד כי תחרשנה אזנים.
ואמנם כי שמו פיהם בדבר אשר כל ידיעתם וחקירתם שם היתה רק מקופיה, וידיעה שטחית אשר אינה לא מעלה ולא מורידה ככל אשר יבואר בדברינו "יסוד המשנה ותקופת התנאים אחריה".
אבל גרם להם גם זאת כי לא השתדלו לכתוב את דברי ימי ישראל, להשקיף ולמצוא את כל דבר האומה בכללה, ויכתבו רק דברי ימי ישראל ביהודה, או גם רק דברי ימי ישראל בעיר ירושלים.
וזולת עיר ירושלים לא רצו לדעת כי היו שם יהודים בכל אור תורה וישתדלו או להכחיש יהדותם, או לעשותם לאברים מדולדלים.
ותחת להרחיב את חוג דברי ימינו, ותחת להשתדל לכתוב דברי ימי ישראל נעשו תחת ידם דברי ימינו לדברי ימי ירושלים לבדה, וגם שם העבירו ממנה צורתה ובגדיה החמודות ויציגוה ערומה. והנה לפנינו המאורע הגדול הזה מהלל הבבלי אשר באמת נאמר עליו מפורש "חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה" (סוכה כ׳) ואשר אין ספק כי מגור אריות עלה הלל ולא ישב שם אל עקרבים, כי אם בתוך חבירים ותלמידים מקשיבים.
ואם כי הלל הי׳ בראשית ימיו גם בארץ ישראל ושמש שם בימים ההם גם את שמעיה ואבטליון.
זה הי׳ דרכם לשמש את כל ראשי הדור, ובפרט ראשי הסנהדרין בירושלים ראשי שלשלת הקבלה בירושלים.
ותכלית עליתו אז בפעם הראשונה היינו כארבעים שנה לפני אשר הי׳ לנשיא זה מפורש בירושלמי פסחים רפ״ו. על שלשה דברים עלה הלל מבבל טהור הוא יכול יפטר וילך לו ת״ל וטהרו הכהן אי וטהרו הכהן יכול אם אמר הכהן על טמא טהור יהא טהור ת"ל טהור וטהרו הכהן וכו׳ כתוב אחד אומר וזבחת פסח לד׳ אלקיך צאן ובקר וכתוב אחד אומר מן הכבשים ומן העזים תקחו הא כיצד צאן לפסח וכו׳ כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר שבעת ימים מצות וכו׳ ודרש והסכים ועלה וקיבל הלכה.
